נשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן?
הרב דב קדרון
ראש השנה לג ע"א
ב"בירור הלכה" מובאת המחלוקת בשאלה אם מותר לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, שיש מי שסובר שאסור מפני האיסור של "בל תוסיף", ויש הסבורים שמותר. להלכה נפסק שמותר לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, ומובאת מחלוקת הראשונים בדין הברכה, רבנו תם שאל כיצד יכולות נשים לברך ולומר "וציונו" על מה שלא נצטוו.
הרשב"א מתרץ שכיוון שהתורה אפשרה להן את העשייה – יכולות לומר את הלשון הזו בברכה, כנראה מפני שהכוונה היא לציווי הכללי של עם ישראל לקיים את המצווה, ואין הכוונה שהאשה עצמה מצווה בכך. אולם מובאים גם דבריו של בעל הגהות מיימוניות שרש"י היה אוסר על הנשים לברך על מצוות שאינן חייבות בהן.
מחלוקת זו ממשיכה גם בדורות מאוחרים יותר, שכן המחבר בשולחן ערוך פוסק שמותר לנשים לתקוע בשופר בראש השנה, למרות שאינן חייבות, וכן מותר לאיש לתקוע עבורן, אבל אין הן מברכות וגם לא יברכו להן. ואילו הרמ"א בהגהתו כותב שהמנהג אצל בני אשכנז שהנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, וכן על תקיעת שופר, אבל אחרים לא יברכו להן.
עוד מובא ב"בירור הלכה" שהחיד"א כותב שהמנהג בארץ ישראל שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן, כמו לולב ושופר, אך למעשה לא התקבלו דבריו על הפוסקים האוחזים בשיטת המחבר.
