ההבדל בין "ארוכה" ל"רפואה"
הרב דב קדרון
ראש השנה ל ע"א
בלקט ביאורי אגדות מובא פירושו המופלא של מרן הרב קוק זצ"ל לפסוק (ירמיהו ל, יז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ": יש שני מיני מחלות: חיצוניות ופנימיות, ולהם שני דרכי רפואה. הדרך המעולה לרפוי המחלות הפנימיות היא של רפואות פנימיות, טבעיות, שהן קרובות יותר למזון מלרפואה, כדי לחזק את טבע הגוף. רפואת המחלות החיצוניות בדרך כלל היא של רפואות חיצוניות שמחוץ לטבע הגוף, כמו חיתוך, חיבוש וכדומה. אמנם יש מחלות חיצוניות שמקורן היא מחלה פנימית, ואז דרך הרפואה הנכונה היא במהלך אחד עם המחלה הפנימית שגרמה להן.
וכנראה לשון "ארוכה" מתייחסת לרפואה טבעית פנימית, לתקן הטבע, והוא לשון תיקון, ולשון "רפואה" מתייחסת גם לרפואה חיצונית.
חורבן בית המקדש והגלות גרמו למחלה פנימית ומחלה חיצונית. המחלה החיצונית היא חסרון בית המקדש, שאין אנו יכולים לקיים את המצות הרבות הבאות על ידו, ואת המצוות התלויות בארץ. אך יותר חמורה היא המחלה הפנימית של חסרון התורה וידיעתה, כי אילו היינו נוהגים במקדש ובמצוות התלויות בארץ למעשה, וודאי היו הלכותיהן מבוררות לנו, אך מפני מעוט המעשה בהן נשכחה התורה בהלכות הגדולות הללו. אומר לנו הנביא שלשתי המחלות, החיצונית והפנימית, יש דרך רפואה אחת. כי אם אך נבוא לרפא את הפנימית, מהרה יגמור ה' עלינו לטובה את הרפואה החיצונה, וזהו שאמר: "כי אעלה לך ארוכה", פנימית, לחולייך הפנימי המסתתר בתוכך, ובזה עצמו "ממכותיך ארפאך", רפואה חיצונית למכות החיצוניות.
