להסתדר לבד / רפי זברגר

ראש השנה כו ע''א-ע''ב

הקדמה

המשנה בעמוד א' מתחילה לעסוק בדיני שופר:
כל השופרות כשרים, חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. אמר רבי יוסי: והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו', ה'): וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל בשמעכם כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:
תנא קמא סוברים כי כל השופרות של בהמות וחיות כשרים לקיום מצוות שופר בראש השנה, מלבד פרה הנקראת בתורה קרן ולא שופר. רבי יוסי חולק וסובר כי גם שופר פרה כשר, שהרי כל השופרות נקראים גם קרן כמו שופר פרה, ולכן אין סיבה לפסול שופר פרה. רבי יוסי מוכיח זאת מפסוק בספר יהושע, שם מיוחס קול השופר גם לאיל (יובל הוא איל, כפי שנלמד מיד), והוא קרוי בפסוק קרן (קרן היובל).
הגמרא שואלת ביחס להוכחת רבי יוסי במשנה:
מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא?
מניין למד רבי יוסי כי לשון יובל משמעותו איל?
דתניא, אמר רבי עקיבא: כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא.
מוכיחה הגמרא מדברי רבי עקיבא בברייתא, המעיד כי בערביא (שם מקום) קורים לאיל יובל.
בהמשך מביאה הגמרא מילים נוספות שפירושן נלמד מתוך השימוש שלהן במקומות מסוימים.
 

הנושא

נתמקד בסיפור נוסף על לימוד תרגום מילה לא ברורה:_____
לוי איקלע לההוא אתרא, אתא גברא לקמיה, אמר ליה קבען פלניא. לא הוה ידע מאי קאמר ליה,
לוי נקלע למקום מסוים ואיש שהגיע לקראתו אמר לו כי פלוני ''קבע'' אותו, והוא לא הבין מה פירוש המילה ''קבע''.
אתא שאיל בי מדרשא. אמרו ליה: גזלן אמר לך, דכתיב (מלאכי ג', ח'): הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה:
הלך לוי ושאל בבית המדרש מהו תרגום מילה זו, תלמידי בית המדרש ענו לו כי קבע משמעות גזל, ואותו אדם אשר פגש אותך, ביקש לספר לך כי גזלו אותו. יושבי בית המדרש הוכיחו זאת מפסוק במלאכי המדבר כביכול על גזלת הקדוש ברוך הוא, בכך שלא מפרישים לכוהנים, ללויים ולעניים תרומות ומעשרות, ומשתמשים בפועל ''קבע''.
אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: אי הואי התם הוה אמינא ליה: היכי קבעך, במאי קבעך, ואמאי קבעך? וממילא הוה ידעינא.
רבא אשר גר בעיר ברניש שמע את סיפור המעשה עם לוי, התייחס לכך ואמר לרב אשי, שאם הוא היה במקום לוי, ולא היה מבין את המשפט שאומרים לו, היה מנסה להבין לבד את הפירוש. הוא היה מחזיר במספר שאלות לאותו בן אדם כמו: באיזה מקום ''קבעך''? כיצד "קבע'' אותו, ומדוע ''קבע'' אותך? השימוש בלשון זו, הייתה נראית לשואל כאלו לוי מבין את משמעות הפועל ''קבע'' והוא היה עונה לו תשובות לשאלותיו. מתוך התשובות לוי היה יכול להבין את משמעותה של המילה ''קבע''.
ואיהו סבר: מילתא דאיסורא קאמר ליה.
לוי כנראה גם ידע על אפשרויות אלו שרבא הציע, אך בכל אופן לא שאל את השאלות, כיוון שחשב כי הפעולה מתייחסת לאיסור עריות, ולכן לא תיחקר אותו על כך. 
 

מהו המסר

סיפור המעשה עם לוי ורבא מלמד אותנו מספר מסרים מעניינים:
• ''יש עניין'' לנסות להסתדר לבד ללא עזרה מבחוץ. אם יש משהו לא ברור, כאשר מישהו אמר לנו משפט שאינו מובן, או כשנעשה מעשה ולא ברורה כוונתו האמיתית של עושה המעשה וכן הלאה, הרי שניתן בתחבולות ותחכומים לנסות ולהבין מה קרה שם. ''משחקים'' אותה כאילו מבינים, שואלים שאלות ומתחקרים את האירוע, ומתוך כך ניתן להבין את משמעות המילה או המעשה שלא היו ברורים קודם לכן.
• לא לדבר על נושאים צנועים. לוי מלמד אותנו, כי אם יש סבירות שמדובר על נושאים צנועים, הרי שאין לדבר עליהם, לא בריש גלי, וגם לא בין אדם לחברו. דברים צנועים נשארים בצניעותם ללא אומר וללא דברים.
 
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]