מדוע לוי לא חקר את האיש?

הרב דב קדרון

ראש השנה כו ע"ב

בגמרא מסופר שכאשר לוי הגיע למקום מסוים, בא אליו אדם ואמר לו: "פלוני קבעני". לוי לא הבין את כוונתו והלך לשאול בבית המדרש מה פירוש הדברים, ושם אמרו לו שהפועל "קבע" הוא מלשון גזל, כלומר שאותו אדם התלונן שפלוני גזל ממני. בהמשך הגמרא מוסבר שלוי לא שאל את אותו אדם: איך קבעך? במה קבעך? או מדוע קבעך? משום שהוא חשב שמדובר בדבר איסור שעשה אותו אדם, ומבאר המהרש"א שלא שייך לשאול בדבר איסור את השאלות הללו, אמנם עדיין לא לגמרי ברור מה מנע מלוי לשמוע ביתר פירוט את דבריו של אותו אדם.

בלקט ביאורי אגדות (של מכון "הלכה ברורה") מובא הסברו של הרב רפאל הכהן קוק זצ"ל (שו"ת כהונת רפאל, חו"מ סימן ב) על פי תשובת הרי"ף (סימן שב) שכתב על פי המבואר במסכת פסחים (קיג,ב) שאסור לאדם יחיד להעיד על אדם אחר שעבר עבירה, כי מכיוון שלא מדובר בשני עדים ואין תועלת מעשית שיוצאת מהעדות הזו, יש בזה איסור לשון הרע.

על פי זה מובן מדוע לוי לא חקר את אותו אדם, כי מכיוון שחשב שמדובר בדבר איסור שבא אותו אדם לספר לו שנעשה על ידי פלוני, ומכיוון שהמספר היה אדם אחד – עדיף לא לשמוע, ולא לאפשר לאותו אדם להוציא שם רע על אותו פלוני לשווא.