טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

לכן הנני שך את דרכך בסירים – סירה קוצנית

"אמר רבי יוחנן: בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות. כמה הוו להו תלתין ותרתין, והא האידנא טובא הוו? אמר אביי: אסתתומי אסתתום להו דרכי, דכתיב לכן הנני שך את דרכך בסירים, רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: דכתיב נתיבתי עוה" (ראש השנה, כג ע"ב).

פירוש: אמר ר' יוחנן: בין כל אחת ואחת מהמקומות שהוזכרו יש מרחק שמונה פרסאות. ומחשבים: כמה הוו להו [הרי הם] בסך הכל תלתין ותרתין [שלושים ושתים] פרסות, והא האידנא טובא הוו [והרי עכשיו המרחק הוא יתר] המרחק הוא יותר משלושים ושתים פרסה! אמר אביי: אסתתומי אסתתום להו דרכי [נסתתמו להם הדרכים] הישרות בארץ, וכיום הולכים האנשים בדרכי עקלתון המאריכים את הדרך דכתיב [שכן נאמר]: "לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא". רב נחמן בר יצחק אמר מהכא [מכאן] יש ללמוד זאת, דכתיב [שנאמר]: "נתיבתי עוה", משמע שהדרכים התעקמו והתארכו במשך זמן הגלות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: סירה קוצנית   שם באנגלית: Prickly Burnet   שם מדעי: Sarcopoterium spinosum


נושא מרכזי: מהם הסירים שחסמו את הדרכים?


בתרגום יונתן (הושע, פ"ב ח') מזוהים הסירים כקוצים באופן כללי: "בְּכֵן הָא אֲנָא מְקַלְקֵל יַת אוֹרְחָתִיךְ כְּמָא דְסַיְגִין בְּכוּבַיָא וְאֶפְסוֹק כְּמָא דְמַפְסְקִין בְּכָתְלַיָא וּשְׁבִילָהָא לָא תִשְׁכָּח". באופן זה פירש גם רש"י בסוגייתנו. ייתכן וניתן להסיק מפירוש הרד"ק שהסירה הוא שמו של מין מסויים: "שך - כמו אתה שכת בעדו מנחי העי"ן ולפי שעושין גדר הכרמים והשדות משכים נאמר הפעולה ממנו שך שכת. ושכים ידוע שהם כמו קוצים, וכן סירים וכן צנינים כולם מיני קוצים הם ולא באה הפעולה כי אם משכים".

י. פליקס מפרש את הפסוק בהושע "לכן הנני שך את דרכך בסירים, וגדרתי את גדרה וכו'" על פי המקובל עד היום בקרב הערבים לבנות מסביב לכרמים והשדות משוכות מערמות סירה קוצנית ולהגביה גדרות אבנים. פירושו של אבן עזרא במקום מוביל אותנו למאפיין נוסף של הסירה: "בקוצים - כי כקול הסירים כי עד סירים סבוכים". התפקיד שממלאות ערמות הסירה בגידור הוא תפקיד משני ואילו תפקידן העיקרי הוא הצורך לייבש את השיחים לפני השימוש שנעשה בהם כחומר בעירה. הנביא נחום (א י') אומר: "כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא". את שיחי הסירה מרכזים בערמות גדולות וסבוכות ולאחר שהם יבשים "כקש יבש" הם ראויים לבעירה. על תפקידה של הסירה כחומר בעירה אנו לומדים גם מהפסוק: "כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחוק הכסיל וגם זה הבל" (קהלת, ז ו'). הסירה הבוערת משמיעה קולות נפץ וכך אנו מוצאים במדרש: "כי כקול הסירים תחת הסיר, ר' לוי בריה דר' זעירא עבד לה רשות, נטילת כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך, ברם הלין סרייתא כד אינון דולקים קולן הולך מימר אוף אנן קיסין" (קהלת רבה, וילנא, פרשה ז'). על פי המדרש עצים אינם משמיעים רעש בעת שהם בוערים ורק הסירה קולה הולך ואומר שגם היא בכלל העצים.

ראו עוד במאמר "מנין לרבות הסול והסירה המחט והמקדח" (בכורות, לז ע"ב).

תמונה 1. סירה קוצנית – פירות לפני הבשלה		תמונה 2. סירה קוצנית – פירות בשלים

תמונה 3. בתה של סירה קוצנית ליד נוה דניאל.		תמונה 4. שיחי סירה בכרם נטוש.

רשימת מקורות: 

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 218). 

 
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] 
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.