דיוק וחידוש ברש"י
מסכת ביצה דף כט
עמוד א
רש"י ד"ה בסורא אמרי. דרכן לומר לטבח תן לי תרטא או פלג תרטא ובנרש אמרי חלקא או פלג חלקא ובפומבדיתא אמרי אוזיא. כל הטבחין היו מנתחין בהמותיהם בשוה כך וכך נתחים מן הבהמה ולאותן הנתחים קרו להו בסורא תרטא ובנרש חלקא ובפומבדיתא אוזיא ובנהר פקוד רבעא:
בתחילת רש"י נקט את שלשת הראשונים שפחות ידוע שמם כמידה, ובכל זאת בשני הראשונים רש"י המשיך גם את מידת החצי, שם מידות אלו מופיעים בש"ס - תרטיא (ב"ק צ"ז ע"ב) וברש"י כי תרטיא. סלע גדול במדה מחזקת רובע: וחלקא - הוא חלק בארמית, לעומת אוזיא שאינו מופיע כלל בש"ס וע"כ לא המשיך בציטוט את החצי אוזיא, אבל השמיט את רבעא שהוא שם מידה הידועה המופיע שוב ברש"י בעמוד זה שם מדה. רבעא או לוג אלא כך יאמר לו סתם כלי זה מלא לי: ובסוף דבריו חזר להזכיר שגם שם מידה זו ניתן לנתח בשר שבכל מקום השתמשו בשם שונה.
בסוף דבריו השמיט רש"י את מתא מחסיא ואולי בכך לרמוז להפריד מארבעת המקומות הראשונים סורא, נרש, פומבדיתא ונהר פקוד, הרי מתא מחסיא היא מקום מושבם של רבינא ורב אשי מסדרי הגמרא שמאמר זה בגמרא אין עליו שם מחברו, והם ככל הנראה אמרוהו וע"כ נקטו את שם עירם לבסוף, (בברכות ל ע"א ברש"י רב אשי היה ראש ישיבה במתא מחסיא ודורש והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש אלא כשמגיע זמן ק''ש לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו ובעוד שהמתורגמן משמיע לרבים הוא קורא את שמע וסומך גאולה לתפלה ומתפלל מיושב שלא היה רוצה לצאת שלא להטריח את הצבור לקום מפניו:- יומא פ"ו ע"א ברש"י ומתא מחסיא. מקומו של רבינא: ובעוד הרבה מקומות)
רש"י ד"ה אמרו להם. חכמים א''כ אין לכם לעשות הקדש אלא לעשות בהן צרכי רבים שהרי משל רבים היה ויהנו הבעלים מהן:
רש"י מסביר שלא יעשו בהם הקדש ולכאורה אף שגם הקדש הוא צורך הרבים אלא שהסיבה שבשביל להקדיש הם צריכים לזכות בזה שיהיה שלהם והם לא התכוונו לזכות כדי לא להנות מאחרים, וממילא אף שהבעלים מחלו זה עדיין שלהם, ולכן ברגע שעושים מזה צרכים רבים לבסוף יהנו גם הבעלים מהן.
רש"י ד"ה שיחין ומערות. שמתכנסין בהן מים ושותין מהן ובב''ק (דף נ:) מפרש מאי בור ומאי שיח ומאי מערה:
וייעוין בבא קמא שאין הסבר מפורש בגמרא מה הוא בור מה הוא מה שיח מה הוא מערה, אלא שרש"י שם במשנה מסביר חריצין ונעיצין. בור עגול הוא שיח ארוכה וקצרה מערה מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה חריצין רחבין ומרובעין כמערה ואינן מקורין אלא כל פיו פתוח:
ואם כן צריך להבין מדוע רש"י מראה מקום לבבא קמא, ואף מאריך בלשונו מאי בור מאי וכו' ולא כתב בקצרה ובב"ק מפרש מה הם, וגם כאן יכול היה רש"י לבאר מה הם, ובאותו מנין מילים, ועוד דאם רש"י מפנה לבבא קמא נראה שבאמת אין צריך לדעת כאן מה הם בדיוק אלא מובן שהם לצרכי רבים ודי בזה,
ועל כן צריך לומר שבוודאי רש"י כאן בדווקא שולח אותנו לבבא קמא למצוא את הדף בו מסביר מה הוא בור וכו', כי הרי כבר הוזכר כמה פעמים מתחילת הש"ס בורות שיחין ומערות ורש"י לא פירש כלום, בעירובין כב ע"ב ובפסחים ה ע"ב ואף במסכתינו עצמה בדף כה ע"ב ורש"י לא ביאר כלום,
והנה מה נפלא למצוא המקום באותו הדף במסכת בבא קמא דף נ ע"א ת''ר חפר ופתח ומסר לרבים פטור חפר ופתח ולא מסר לרבים חייב וכן מנהגו של נחוניא חופר בורות שיחין ומערות שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים וכששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו ותו לא אלא אימא אף הלכה זו: תנו רבנן מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו
וברש"י חופר שיחין. לעולי רגלים בדרכים: שעה ראשונה. שעדיין היא ראויה להיות חיה בתוך המים: אמר להם שלום. תעלה וכן שניה: שלישית. דהוה לה שהות שתצא נפשה אם ישנה שם: אמר להן. כבר עלתה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא תמות שם: זכר של רחלים. אילו של יצחק: וזקן מנהיגו. אברהם: מצטער בו. לחפור בורות ומערות לעולי רגלים:
והן הן הדברים לעשות צרכי רבים על ידי חפירת בורות שיחין לשימוש רבים, ועיין במה שכתבתי כאן בב"ק מט, ואפשר להוסיף על זה על פי הדברים כאן שהסיבה שאברהם אבינו עשה צרכי רבים ובחפירת בורות דייקא כפי הנאמר כאן שזה מה שעושים כדי להינצל מגזל דרבים, והרי יתכן שבביתו של א"א ע"ה היה בית אכסניה והאורחים נוטים לשכוח חפצים וכד' ובאברהם נאמר אם מחוט ועד שרוך נעל שלא רצה להנות משל אחרים וע"כ עשה בורות לרבים.
ואפשר שעל כן רש"י לא כתב מ"מ מדויק יותר את שם הפרק, כדי שנבין למה גם בב"ק המתין לבאר מה הוא בור וכו' דווקא בדף זה ולא ביאר בפעם הראשונה שהוזכר בור שיח בפרק המניח, והוא כדי שנדע מה נכלל בצרכי רבים ומה עשה נחוניה ולמעלה בקודש מה עשו האבות הקדושים,
ולהשלמת הדברים ראוי להביא את דברי הגר"א שביאר מדוע חופרים לצרכי רבים את שלשה מיני סוגי הבורות, בור עגול מיועד רק לשתיית מים, שיח ארוך וקצר גם לכביסה, ומערה מרובע ומקורה גם לטבילה ורחיצה.
