מה מיוחד בשבת, מילה ותורה?
הרב דב קדרון
ראש השנה יט ע"א
שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות.
שלוש המצוות הללו נזכרות גם בדברי הרמח"ל (בספר דרך עץ חיים) הכותב שבזמנו של המנוח החסיד המקובל הגדול הרב ר' שמעון אעסטריפאליער, כשהי' הגזרה רחמנא ליצלן בשנת ת"ח, השביע הרב הנ"ל לסטרא אחרא ושאל אותה: על מה ולמה אתה מקטרג על עמנו בני ישראל יותר מכל האומות? והשיב לו: יתבטל מכם ג' דברים אלו ואחזור מקטרוגי, ואלו הן: שבת ומילה ותורה. מיד השיב לו הרב הנ"ל: יאבדו הם כהנה וכהנה ואל יתבטל אות א' מתורתנו הקדושה חלילה.
בלקט ביאורי אגדות מובא משמו של רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל שביאר: מדוע יש התנגדות חזקה דווקא לשלוש המצוות הללו: לימוד תורה, מילה ושבת?
תשובתו היא שמתוך כל התרי"ג מצוות לא מצאנו שנקראו "ברית" אלא שלושת העניינים הללו: לגבי שבת נאמר (שמות לא, טז): "לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם", לגבי ברית מילה נאמר לאברהם אבינו (בראשית יז, ט): "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", ולגבי לימוד התורה כתוב (ירמיהו לג, כה): "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". כי אף שהשם כרת ברית עם ישראל בחורב על כל התרי"ג מצות, זהו באופן כללי, אבל אין מצווה פרטית שנכרתה עליה ברית חוץ מהשלוש הללו. משום כך מצאנו בשלוש מצוות אלו שגם קטנים שייכים בהם, קטן נימול, האב מוזהר גם על ילדיו הקטנים באיסור מלאכה בשבת, ובלימוד תורה נאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", דהיינו הקטנים.
