דומה להדס במדבר
ראש השנה כג ע"א
"אמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה - דומה להדס במדבר".
פירוש, במדבר אין איש שיריח ויהנה מהדס ריחני, גם אם ריחו נדיר ומעולה.
כבר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא עסק בִּשְׁבַח מי שלומד לא רק כדי לדעת בעצמו אלא גם כדי ללמד לאחרים, והוא אומר במסכת אבות (פרק ד משנה ה) "הלמד על מנת לְלַמֵּד מספיקין בידו ללמוד וּלְלַמֵּד".
באופן חריף יותר דרש במסכתות סוטה (כב ע"א) ועבודה זרה (יט ע"ב) רבי אבא בשם רב הונא בשם רב: מאי דכתיב ועצומים כל הרוגיה – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה. מי שקיימת בידו האפשרות ללמד ולפסוק הלכה והוא עוצם את עיניו ונמנע מלהפיץ תורת חיים, נמשל הוא בדרשה זו לאדם ההורג נפש. ועצומים כל הרוגיה.
ממשיכה גמרתנו:
"איכא דאמרֵי: כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמידי חכמים - דומה להדס במדבר, דחביב".
לגירסה זו דימוי הֶהדס במדבר הוא חיובי, באותו מִדְבָּר שומם מתגוררים אנשים, והם כמהים להדס שיאציל להם מניחוחותיו. דברי רבי יוחנן בגירסה זו דומים ברעיונם לדבריו שבגירסה הראשונה. ובגירסה זו משמע גם עידוד להפיץ את התורה דוקא במקום שאין בו תלמידי חכמים, כמו האדמורים ובניהם שפשטו מכפר לכפר במזרח אירופה, וכמו הגרעינים התורניים.
נשאלת השאלה, הרי שנינו במסכת כלה רבתי פרק ה שמכונה פרק ו' של מסכת אבות:
(בהלכה ט) "אמר רבי יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה, אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני, אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד".
מדוע חפץ רבי יוסי בן קיסמא לוותר על עושר כה רב רק כדי להמנע מלגור באותו מקום? אדרבה, לדברי רבי יוחנן עדיף היה לרבי יוסי בן קיסמא לדור דוקא במקומם וללמדם תורה! למה לא העדיף להפיץ את ניחוחות ההדס דוקא במדבר?
יש שמנסים לתרץ בכך שהוצע לרבי יוסי בן קיסמא רק: רצונך שתדור עמנו במקומנו, לא הוצע לו כלל ללמד ולהורות.
אך אין בכך לתרץ את הקושיה, שהרי כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה. וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָֹה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. הֶחכם מֵאיר לאנשי סביבתו ומקרבן לתורה גם בטרם פָּנוּ הם אליו.
תשובה לשאלה מבוארת בדברי הספר פלא יועץ בערך גלות, בהסבירו את הלקח מדבריו של רבי יוסי בן קיסמא:
"שהרוצה לזכות לכתרה של תורה ואינו מוצא במקומו ממי ללמוד, ישלחנו אביו או ילך לו, לעיר של חכמים ושל סופרים ללמוד תורה ואל יחוש לא על הטרחה ולא על הפרידה ולא ההוצאה, שהכל כאין נגד טובת היות זוכה לכתרה של תורה, ואפילו אם יש חכם בעירו לפעמים יותר יוכל ללמוד בהיותו גולה בעיר אחרת".
בדברי הפלא יועץ מבואר שההצעה לרבי יוסי בן קיסמא לא היתה בזמן היותו חכם מפורסם אלא בזמן היותו תלמיד הנצרך לרבותיו, ואילו היה נענה לאותה הצעה הוא לא היה מגיע כלל לאותה גדלות שזכה לה, כאחד מגדולי חסידי התנאים. באותה עת חייב היה רבי יוסי בן קיסמא לקיים את דברי תחילת דרשתו של רבי אבא בשם רב הונא בשם רב במסכתות סוטה ועבודה זרה: "מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה - זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה". תלמיד הלומד אצל חכם שמתנתק ממקור תורתו בטרם הגיע לבשלות בהוראה ויוצא להורות, משול הוא לעובר נֶפֶל שיוצא לאויר העולם בטרם בשלותו. התנתקות העובר בטרם עת מאמו שהיא מקור חיותו, מותירה לו רק את האפשרות ליפול חלל. כי רבים חללים הפילה.
ורק לאחר בשלותו השלימה מוכן התינוק להוולד, ומעתה יילך ויגדל עד שיוכל בעצמו להעמיד דור ישרים מבורך.
