סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

למה זוכה מי שמתגאה לשם שמים?

הרב דב קדרון

ראש השנה יז ע"א

  

אמר רב יהודה אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים - אינו רואה בן תלמיד חכם, שנאמר (איוב לז, כד): "לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב".

מי שמנצל את כוח השררה שלא לשם שמים, וחושב בטעות שבכך ישיג גדולה ושלטון, לא יזכה לראות במשפחתו בן תלמיד חכם, מידה כנגד מידה, שכן תלמידי חכמים נקראים מלכים (גיטין סב,א), כי הם מושלים בעולמות הרוחניים ולהם יש שלטון אמיתי באותם עולמות. מי שמתחזה לשליט לא יזכה שיהיה במשפחתו שליט אמיתי.

בלקט ביאורי אגדות מובא משמו של ר' חיים מוולאז'ין, שמכאן משמע שאם הפרנס מטיל אימה על הצבור וכוונתו היא אכן לשם שמים - בזכות זה יהיה לו בן תלמיד חכם, וכך היה עם אביו ז"ל, אשר היה פרנס העיר, והעם הקשיבו לקולו ונהג פרנסותו ברמה כפי שנהגו בעת ההיא, ולמרות שבדרך כלל הפרנסים אז הקפידו לא לנגוע בכבוד הגדולים, אבל לבעלי בתים נמוכים ועניי העיר לא שמו לב, ביודעם שבגלל מעמדם הנמוך לא יוכלו להתנגד להם, אביו של ר' חיים ז"ל הקפיד בזה מאוד מאוד שלא להכביד עליהם בהטלת המס וכדומה, כי הוא התגאה עליהם לשם שמים. וזכה בזה שיצא ממנו בן תלמיד חכם אשר היה נחשב לתלמיד חכם אפילו בימי התנאים והאמוראים, והוא אחיו רבי זעלמלע. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר