לימון: חנטה או לקיטה?
הרב דב קדרון
ראש השנה טו ע"א
יש הבדל בין אתרוג לבין שאר פירות האילן. בכל הפירות השלב של חנטת הפרי קובע לאיזו שנה הוא שייך, אבל באתרוג זמן הלקיטה קובע. לכן אתרוג שנקטף לפני שנת השמיטה אין בו קדושת שביעית, ואם נקטף בשנת השמיטה יש בו קדושת שביעית.
הפוסקים נחלקו בדינו של הלימון.
הר"ש סירילאו (בפירושו לירושלמי שביעית פ"ט, עמוד קנא) כותב שגם לימון נקבע לפי שנת לקיטתו, כמו אתרוג, וגם החזון איש (שביעית ז,יד) נוטה לומר כך, וכתב שקרוב הדבר שלימון הוא ממין האתרוג ולכן דינם שווה.
אולם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סימן נא,כב) כתב שמכיוון שפרי הלימון כבר היה ידוע ונפוץ בזמן הרמב"ם, שהרי הזכירו פעמים רבות באגרת הרפואה שלו, וגם בהקדמתו לסדר טהרות, ולמרות זאת כתב בהלכות מעשר שני (פ"א ה"ה) שבפירות האילן הולכין אחר הלקיטה באתרוג בלבד, ומזה ששינה מלשון הגמרא והוסיף את המילה "בלבד", משמע שבלימון הולכין אחר החנטה כמו בכל הפירות, ולא אחר הלקיטה כאתרוג.
אולם הגר"ח קנייבסקי שליט"א (דרך אמונה מעש"ש פ"א סקנ"ז) כתב שייתכן שהלימון והאתרוג נחשבים בעיני הרמב"ם כמין אחד, וכאשר כתב "אתרוג בלבד" – הלימון כלול בזה, וגם בו הולכים אחר זמן הלקיטה ולא אחר זמן החנטה, והסיבה שהרמב"ם לא הזכיר בפירוש את הלימון היא כי הוא לא נזכר בגמרא.
