סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מורכבות החיים  / רפי זברגר

ראש השנה טו ע''א

 

הקדמה

למדנו בברייתא כדף הקודם כי רבי עקיבא ליקט אתרוג בא' בשבט ונהג בו "מנהג שני עישורין". מעשה זה אירע בשנה שלישית או שנה שישית לשמיטה, השנה בה מחליפים הפרשת מעשר שני במעשר עני, ולכן רבי עקיבא הפריש גם מעשר שני של שנה שעברה, וגם מעשר עני של השנה החדשה (שני עישורין).
בברייתא הנ''ל הייתה מחלוקת מה ספקו של רבי עקיבא אשר גרם לו להפריש מעשרות של שתי שנים.
תנא קמא (בפשט) סבר כי ספקו היה האם הלכה כבית שמאי הפוסק שראש השנה לאילן חל בא' בשבט (ואז צריך להפריש מעשר עני כשנה החדשה) או כבית הלל הפוסק כי ראש השנה לאילן חל בט''ו בשבט (צריך להפריש עדיין מעשר שני כמו השנה הקודמת).
רבי יוסי בר' יהודה סובר כי ספקו של רבי עקיבא היה האם הלכה כרבן גמליאל הפוסק שהזמן הקובע למעשר אתרוג הוא עת לקיטתו, או כרבי אליעזר הפוסק כי זמן החנטה קובע לגבי מעשר אתרוג. אתרוג הנלקט בא' בשבט חנט בשנה הקודמת ולפי זה צריך להפריש מעשר שני, אך מיוחס לשנה החדשה (לדעת בית שמאי) ולפי זה צריך להפריש מעשר עני.
 
 

הנושא

בשלהי הדף הקודם ובריש הדף שלנו דנה הגמרא בשיטת רבן גמליאל:
אמר רבה בר רב הונא: השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק - ראש השנה שלו תשרי.
רבה, בנו של רב הונא אומר כי רבן גמליאל סובר שאתרוג מתעשר לפי דיני ירק לכל דבר. גם לפי זמן לקיטה, וגם כי ראש השנה הקובע הוא א' בתשרי (ראש השנה לירקות) ולא חודש שבט כמו באילן .
מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: ליקט אתרוג ערב חמשה עשר בשבט עד שלא תבוא השמש, וחזר וליקט משתבוא השמש - אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. היתה שלישית נכנסת לרביעית - שלישית מעשר ראשון ומעשר עני, רביעית מעשר ראשון ומעשר שני. מאן שמעת ליה דאזיל בתר לקיטה - רבן גמליאל, וקתני - שבט!
רבי שמעון בן אלעזר פוסק בברייתא כי אתרוג הולך אחר לקיטה כרבן גמליאל, וראש השנה שלו הוא ט''ו בשבט (ולכן לא מעשרין מאתרוג שנלקט לאחר ט''ו בשבט על אתרוגים שנלקטו לפני ט''ו בשבט).
מכאן מסיקה הגמרא כי ראש השנה לאתרוג לשיטת רבן גמליאל הוא ט''ו בשבט, וקשה על רבה.
אלא, אי אתמר הכי אתמר: אמר רבה בר רב הונא, אף על גב דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטה כירק - ראש השנה שלו שבט.
מתקנת הגמרא את דברי רבה בנו של רב הונא, שאמר כי למרות שרבן גמליאל סובר שהולכים אחר לקיטה באתרוג כמו בירק, אך ראש השנה שלו הוא בט''ו בשבט כמו אילנות. הסיבה: חנטה שלו מתרחשת בשבט כמו שאר האילנות (גדל כמו ירק ''על כל מים'', כולל השקיית ידנית, ולא רק מי גשמים כמו שאר האילנות) .
מאי שנא התם דקתני אם היתה שניה נכנסת לשלישית ומאי שנא הכא דקתני אם היתה שלישית נכנסת לרביעית?
שואלת הגמרא מדוע בברייתא שציטטנו בסוגיה שלנו (לעיל) מדובר על אתרוג הנלקט בין שנה שלישית לשנה רביעית (בין מעשר עני למעשר שני) והברייתא שלמדנו לפני מספר דפים (י''ב.:) דברה על אתרוג הנלקט בין השנה השניה לשנה השלישית (בין מעשר שני למעשר עני). לכאורה, גם הברייתא שלנו הייתה אמורה לנקוט את הזמן הראשון של החלפת מעשרות (בין שנה שנייה לשנה שלישית).
מלתא אגב אורחיה קא משמע לן: דאתרוג קשיא ליה ידא, ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית - לא טעין פרי עד תלת שנין
עונה הגמרא כי הברייתא שלנו למדה אותנו דרך אגב תכונה נוספת של אתרוגים, שכאשר נוגעים בהם וממשמשים אותם, הפירות ניזוקים ולא מתחדשים שוב אלא רק בשנה השלישית מאותו זמן (בין שנה שלישית לרביעית).
בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי - אתרוג, ראש השנה שלו אימתי? - אמר ליה: שבט.
גם רבי יוחנן הסתפק מתי ראש השנה לאתרוג, ורבי יוחנן ענה לו כי חל בחודש שבט, בדומה לדין שלמדנו זה עתה.
שבט דחדשים או שבט דתקופה? - אמר ליה: דחדשים.
המשיך ושאל רבי יוחנן את רבי ינאי לגבי אתרוג לשיטת רבן גמליאל (ובעצם לכל שאר האילנות): האם מדובר בחודש ''שבט הרגיל'' לפי חודשי הלבנה, או ''שבט של תקופה'', שזה שלושים יום אחרי שהחלה ''תקופת טבת'' (תקופה זו מתחילה ביום הכי קצר בשנה). ורבי ינאי עונה לו כי מדובר על שבט של חודשי לבנה המוכר לנו.
בעא מיניה רבא מרב נחמן, ואמרי לה רבי יוחנן מרבי ינאי: היתה שנה מעוברת, מהו? אמר ליה: הלך אחר רוב שנים.
עוד שאלה שאל רבי יוחנן את רבי ינאי (יש אומרים כי רבא שאל את רב נחמן) מה קורה בשנה מעוברת, האם שבט הוא הסמוך לטבת (כמו השבט המוכר לנו) או שבט שהוא אדר א' הסמוך לאדר ב' (כמו שבט ברוב השנים אשר סמוך לאדר הסמוך לניסן). וגם כאן ענו כי מדובר בשבט הרגיל והמוכר לנו.
 

מהו המסר

 למדנו על המורכבות של דין אתרוג:
• לגבי עורלה, נטע רבעי ושביעית – חנטה קובעת כמו באילנות רגילים (למדנו בדף הקודם).
• לגבי מעשרות – לקיטה קובעת כירק (לשיטת רבן גמליאל) כיון שאתרוג גדל ''על כל מים'' (גם השקיה וגם גשם).
• ראש השנה שלו בט''ו בשבט כמו שאר אילנות. חודש שבט של חודשים (הסמוך לטבת) בשנה רגילה וגם בשנה מעוברת.
מורכבות של אתרוג כי חלק מדיניו כמו אילן, ואחרים כמו ירק, מלמד אותנו כי יש לבחון כל דין לגופו, ולא להסתפק בקביעה כללית אחת שפעמים אינה נכונה לגבי כל הנושאים וההלכות.
כמורכבות של האתרוג גם חיינו לא פעם מורכבים ואינם פשוטים כפי הנראה במבט ראשון. נשתדל לבחון כל נושא העומד לפרקנו מכל היבטיו, וייתכן כי הוא דומה בתכונה מסוימת לדבר מסוים, אך בתכונה אחרת דומה לדבר אחר.
  
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר