מה היה יחסו של רבי לרבי מאיר?
הרב דב קדרון
ביצה לו ע"ב
במשנה נזכרת גזירת חז"ל לא למחוא כפים בשבת וביום טוב. בתלמוד הירושלמי (פ"ה ה"ב) מסופר שבימי חתונתו של רבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא, בשבת היו מטפחים באחורי ידיהם, ועבר שם רבי מאיר וכששמע את קול מחיאות הכפיים אמר: "רבותינו הותרה השבת", ולאחר מכן הביט רבי יהודה הנשיא מהחלון וראה את העורף של רבי מאיר, ואמר שבזכות מה שראה את רבי מאיר מאחוריו הוא זכה לתורה.
העיר על כך הגרי"ש אלישיב שלמרות שלפי המתואר כאן רבי לא ראה את אחוריו של רבי מאיר בשעת לימוד תורה, אלא באופן סתמי דרך החלון, גם בזה יש מעלה גדולה שבזכותה הוא זכה לתורה.
בעל ספר עלי תמר תמה על כך שרבי מאיר עצמו לא השתתף בשמחת החתונה, אלא רק עבר שם מחוץ לבית, והציע שסיבת הדבר הייתה המתח שהיה בין רבי מאיר לבין משפחת הנשיאים, כפי שמסופר בסוף מסכת הוריות שרבי מאיר תכנן ביחד עם רבי נתן להעביר את הנשיא מתפקידו, ומפני כך לא הזכירו אותו בשמו, לכן הוא גם לא השתתף בחתונה של בנו של רבי יהודה הנשיא.
עם זאת רואים מכאן את ההערכה העצומה שהייתה לרבי כלפי רבי מאיר, שלמרות שלא הזכיר את שמו באופן ישיר (כפי שמובא במסכת הוריות יד,א, שאפילו רבי שהיה ענוותן אמר: "אמרו משום רבי מאיר" ולא "רבי מאיר אומר") מכל מקום העריץ את גדולתו בתורה ואמר שרק בגלל שראה אותו מאחוריו זכה הוא עצמו לתורה.
