עיקרון ועיקרון על / רפי זברגר

ביצה ל ע''א

הקדמה

נלמד את הרישא של המשנה בתחילת פרק רביעי, בשלהי הדף הקודם:
המביא כדי יין ממקום למקום - לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתפו, או לפניו.
כאשר אדם מעביר משהו ממקום למקום בדרך היתר, אם בתוך תחום שבת, או כאשר יש עירוב, הרי הוא חייב בכל אופן לשנות כדי שלא תיראה הפעולה כאילו נעשתה ביום חול. מביאה המשנה שתי דוגמאות:
א. אם מעביר כדי יין לא ייקח כמה כדים בתוך סל, כיוון שנראה כמעשה חול, אלא יביאם על כד או שתיים על כתפו, ואז תיראה הפעולה שנעשתה לצורך יום טוב.
וכן המוליך את התבן - לא יפשיל את הקופה לאחוריו, אבל מביאה הוא בידו.
ב. אם מוליך את התבן כדי להאכיל את בהמתו או כדי להסיקו, הרי לא ייקח את התבן מאחוריו, כיוון שנראה שהוא מתכוון למלאכה גדולה שנעשית ביום חול, אלא מביאה בידו, כדי שייראה לצורך יום טוב.
אם כן למדנו שני עקרונות במשנה:
1. יש להימנע ביום טוב מביצוע פעולה באותו אופן שנעשה ביום חול (עובדין דחול)
2. יש להימנע ביום טוב מביצוע פעולה הדורשת טירחה יתרה.
 

הנושא

נלמד את תחילת הגמרא אשר דנה ומרחיבה את התייחסות לצורך לשנות כאשר מבצעים פעולות ביום טוב.
תנא: אם אי אפשר לשנות - מותר.
מוסיפה הברייתא עיקרון נוסף לעקרונות המשנה: החובה לשנות בביצוע פעולות ביום טוב חלה רק אם אמנם אפשר לבצע שינוי, אך אם אין אפשרות כזאת – מותר לבצע את הפעולה כמו שמבצעים אותה ביום חול, ללא שינוי.
אתקין רבא במחוזא: דדרו בדוחקא - לדרו ברגלא, דדרו ברגלא - לדרו באגרא, דדרו באגרא לדרו באכפא, דדרו באכפא - נפרוס סודרא עלויה, ואם לא אפשר - שרי. דאמר מר: אם אי אפשר לשנות - מותר.
רבא מחדד את הכלל של הברייתא וקובע, כי השינוי המבוצע ביום טוב חייב להיות שינוי המקל על ביצוע הפעולה , או משאירו באותו מאמץ, אך לא מקשה עליה. ואם השינוי יגרום להכבדת ולקושי גדול יותר, הרי שאין צורך לשנות.
רבא מביא מספר "תקנות מתגלגלות" אשר תיקן בעירו מחוזא להבנת העיקרון:
• משא הניטל בדרך כלל על הכתפיים בדוחק רב, יש לשנות ביום טוב וליטול אותו בקלשון, פעולה קלה יותר.
• אם בדרך כלל נוטלים בקלשון – יש ליטול ביום טוב על ידי שני אנשים.
• אם בדרך כלל נוטלים משא על ידי שני אנשים – יש ליטול אותו בידיים. זו דוגמא לשינוי אשר אינו מקל אך משאירו באותה רמת קושי, גם עונה על העקרונות של רבא.
• אם בדרך כלל נוטלים את המשא בידיים – יש לעשות שינוי קל כמו הוספת מטפחת על המשא (פעולה שאינה מכבידה) ולוא רק כדי לשנות מאופן הביצוע ביום חול.
אמר ליה רב חנן בר רבא לרב אשי: אמור רבנן כמה דאפשר לשנויי משנינן ביומא טבא, והא הני נשי, דקא מליין חצבייהו מיא ביומא טבא, ולא קא משניין, ולא אמרינן להו ולא מידי?
לאור עקרונות שלמדנו זה עתה, מקשה רב חנן לרב אשי, כיצד הנשים באותו אזור ממלאות מים בכדים מן הנהר ונושאות את הכדים לביתם בדיוק באותו אופן בו מבצעות זאת בימי חול, ומדוע אף חכם לא מחה בהם?
אמר ליה: משום דלא אפשר; היכא ליעבד? דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא - קא מפשא בהלוכא; דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבה - קא מפשי במשוי, תכסייה בנכתמא - זמנין דנפיל ואתי לאתויי, תקטריה - זמנין דמפסיק ואתי למקטריה, תפרוס סודרא עלויה - זמנין דמטמיש במיא, ואתי לידי סחיטה. הלכך לא אפשר.
רב אשי ענה לו לאור הכלל שלמדנו בברייתא לעיל: אם אין אפשרות לשנות – מותר לעשות את הפעולה כבימי חול.
ומיד מפרט רב אשי מדוע אותן נשים אינן יכולות לשנות מדרכן:
• אם הנשים ישנו וייקחו את המים בדליים יותר קטנים – הרי הם יצטרכו ללכת יותר פעמים, ותרבה ההליכה.
למדנו מכאן כי טרחה מוגדרת גם כפעולה קשה יותר לביצוע, וגם כפעולה ארוכה יותר לביצוע.
• במקרה ההופכי: אם בדרך כלל ממלאות בכדים קטנים ונאמר להן למלאת בכדים גדולים יותר – יעבדו קשה יותר.
במקרה זה הטרחה תהא רבה יותר.
• אם יכסו את הדלי במכסה של עץ – הרי שהמכסה עלול ליפול ואז ייטלו אותו ביום טוב שלא לצורך (לפי השיטה האוסרת לטלטל ברשות הרבים ביום טוב).
• ואם נאמר לה לקשור את הכיסוי, כדי שלא ייפול – הרי לפעמים הקשר עלול להיפתח, ואז תקשור אותו ותעבור על איסור קושר ביום טוב (קשירה לא הותרה ביום טוב, כיוון שאינה לצורך אוכל נפש).
• ואם נחייבה לשים מטפחת על הכד (אפשרות שלמדנו בדברי רבא לעיל) – הרי שהמטפחת עלולה ליפול לתוך המים, וכשתיקח אותו משם היא עלולה לעבור על איסור סחיטה (גם פעולה אסורה ביום טוב, שאינה לצורך אוכל נפש)
לכן קובע רב אשי, שאין למחות ביד הנשים הדולות מים מן הבאר ומביאות את הדליים לביתם כביום חול.
 

מהו המסר

למדנו היום על עיקרון ו"עיקרון על" בהלכות יום טוב. העיקרון הוא שיש לשנות בביצוע פעולות ביום טוב. ו''עיקרון העל'' קובע שאם השינוי יגרום לטרחה יתירה (בין בקושי גדול יותר, או בפעולה ארוכה יותר) הרי שאין לשנות, כדי לא להטריח יותר מידי.
אופן לימוד זה מלמד אותנו כי יש תמיד לבחון את העקרונות שלנו, האם הם עקרונות מוחלטים, או שמא יש להם עיקרון מעליהם ,המסייג אותם במקרים מסוימים.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב (מחר יום הזיכרון שלה, כ''ה אלול תשפ''א), וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]