"זמן" מלשון "זימון"

הרב דב קדרון

ביצה י ע"א

במשנה מדובר על "זימון" של יונים שאדם רוצה לקחתם ביום טוב, דהיינו ההכנה הנדרשת מבעוד יום כדי שלא יהיו היונים הללו מוקצה בחג.

אומרים משמו של האדמו"ר ר' מרדכי מטשרנוביל זצ"ל (מובא בספר מגן אברהם על סוכות) שגם נוסח התפילה והברכות בחג הסוכות, שנקרא "זמן שמחתנו", הוא מלשון זימון והכנה, כי במשך חג הסוכות כאשר אנו שמחים בשמחה של מצווה אנחנו מזמנים ומכינים את השמחה לכל השנה כולה.

כך פירש גם מרן הרב קוק זצ"ל את נוסח תפילת שלושת הרגלים: "והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך וכו'", ש"והשיאנו" הוא מלשון משא שאדם נושא עליו, כמו שנאמר בתורה לגבי כמות גדולה של מעשר שני (דברים יד, כד): "כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ", וכך אנחנו מבקשים שיטעין הקב"ה עלינו את השפע והברכה של המועד כך שתימשך ההשפעה שלהם גם בהמשך השנה לחיים ולשלום, לשמחה ולששון.

נמצא שהשמחה של כל השנה מושפעת מחג הסוכות, והחירות של כל השנה מושפעת מחג הפסח, וקבלת התורה של כל השנה מושפעת מחג השבועות.