מהי הגדרת מקלקל בשבת?
הרב דב קדרון
ביצה ח ע"א
במלאכות שבת הכלל הוא שכל המקלקלים פטורים. מהי ההגדרה של מקלקל, האם הקלקול נקבע לפי התוצאה או לפי כוונתו של האדם?
ב"בירור הלכה" מובא שלדעת הרמב"ם והמאירי הדבר תלוי בכוונתו, ולכן מי שחופר גומא רק בגלל שצריך את העפר ואינו צריך את הגומא עצמה – פטור מן התורה, כי אף על פי שעשה מלאכה, מכיוון שכוונתו לקלקל – פטור.
היה חכם אחד שסבר שעל פי הכללים הללו מותר לאדם בשבת לקרוע נייר טואלט, כי אף על פי שבדרך כלל מי שקורע נייר נחשב כמתקן כלי, זהו דווקא כאשר יש תיקון בנייר עצמו, אבל כאן בנייר עצמו לא נעשה שום תיקון אלא רק קלקול ולכן זה צריך להיות מותר.
אולם בעל שו"ת ציץ אליעזר (חי"א סימן ל) דחה את דבריו וכתב שגם אם נניח שאין בזה שום תיקון אין הדבר מותר לכתחילה, כי הכלל הוא ש"כל המקלקלים פטורים" וכאשר נאמר "פטור" הכוונה היא "פטור אבל אסור".
אבל בעצם בעניין זה הקריעה לא נחשבת קלקול אלא תיקון, כי בכל מצב שבו יש איזושהי תועלת וכוונתו היא גם לתועלת הזו – זה נקרא מתקן וחייב על מלאכה זו מן התורה. לכן למסקנת הציץ אליעזר אין להתיר לכתחילה לקרוע נייר בשבת, ובמצב שבו אין ברירה אחרת יש להתיר לעשות זאת רק בשינוי כלאחר יד, כגון לקרוע ברגל או במרפק, וכן יש להקפיד לא לקרוע לפי המידה המסומנת, כי אז יש בזה משום מלאכת מחתך.
