האם יש קונפליקט בין התורה והעולם? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
ביצה ט ע"ב
בני רבי חייא נפוק לקרייתא. כי אתו אמר להו אבוהון: כלום מעשה בא לידכם? אמרו לו: סולם בא לידינו, והתרנוהו. אמר להם: צאו ואסרו מה שהתרתם.
אין ברירה וחייבים לצאת ולעבוד, ואי אפשר להמשיך וללמוד כל היום כולו, כפי שעשינו בתקופות בהן ישבנו בישיבה או בכולל. אבל האם זה אומר שחיינו השתנו והם שוב אינם אותו הדבר?
רבי משה מפשעווארסק (אור פני משה, על כתובים ומשניות ואגדות, מסכת ביצה ט, ב) מסביר שזה בעצם משמעותו העמוקה של הדיון בין רבי חייא לבניו.
שכן, כאשר חוזרים בני רבי חייא מ"קרייתא", היינו מה"כפרים, לראות שדותיהם", כפי שמסביר רש"י, שואל אותם רבי חייא, האם כאשר עסקו בחיי עולם, ובפרנסה, הגיע לידיהם איזה מעשה של מצווה?
תשובתם של הבנים היא, שהם התירו את הסולם.
ה-סולם, אומר רבי משה מפשעווארסק, הוא הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, היינו אותו סולם שמייצג את העולם הזה שבו מעשיו של האדם עולים ויורדים בו.
תשובתם של הבנים לרבי חייא, היא בעצם: בזמן שעסקנו ב"סולם" היינו עסוקים בעולם וצרכיו, ולא עסקנו בענייני מצוות. אלו שני דברים שונים שאינם משאירים מקום אחד לשני. מרגע שה"סולם" הגיע לידינו, היה לנו היתר שלא לעסוק בעניינים של לימוד תורה או קיום מצוות, כפי שהיינו רגילים להם בזמן שלא עסקנו בענייני ה"סולם".
אולם רבי חייא, פונה אליהם ואומר "צאו ואסרו מה שהתרתם", חיזרו חזרה ותקשרו את דברי התורה לחייכם. העיסוק עם העולם לא אמור לבוא במקום העיסוק בדברי התורה, אלא יחד עם דברי התורה.
משום שגם אם חייבים לצאת ולעבוד, ולעסוק בחומריותו של העולם, זה צריך להגיע מתוך תכלית ומטרה קדושה שתכוון אותנו בדרכנו. התורה היא מורה הדרך, כיצד להשתמש בסולם כמקור לעליה.
