שמחה והתרוממות רוח  / רפי זברגר

סוכה נ  ע"א-ע''ב

הקדמה

נלמד את המשנה הראשונה בפרק החמישי והאחרון /של המסכת.
החליל חמשה וששה,
זהו הדין שלמדנו בתחילת הפרק הקודם במספר ימים של קיום מצוות החג. מצוות ניגון בחליל יכול להיות במשך ששה ימים בחג או במשך חמשה והמשנה מיד מפרטת.
זהו החליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב.
מדובר על החליל שניגנו בו בשמחת בית השואבה והוא אינו דוחה שבת ויום ט. לכן אם חל יום טוב בשבת ישנם שישה ימי חול המועד שבהם מנגנים בחליל, ואם חל יום טוב ביום חול הרי שנשארו רק חמשה ימים לניגון בחליל.   
 

הנושא

איתמר, רב יהודה ורב עינא. חד תני: שואבה, וחד תני: חשובה.
שני אמוראים, רב יהודה ורב עינא גרסו במשנה במילים ''זהו החליל של בית השואבה'' גרסה שונה. אחד גרס בית השואבה, והשני גרס בית החשובה.
אמר מר זוטרא: מאן דתני שואבה לא משתבש, ומאן דתני חשובה לא משתבש.
מר זוטרא מחזק את שתי הגרסאות, וטוען שיש מקור וסברה לכל אחת מהן.
מאן דתני שואבה לא משתבש - דכתיב (ישעיהו י''ב, ג'): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:
גרסת השואבה מסתמכת על הפסוק בישעיהו המספרת על השמחה בעצם שאיבת המים מן המעיין (השילוח), כפי שלמדנו בפרק הקודם.
ומאן דתני חשובה לא משתבש - דאמר רב נחמן: מצוה חשובה היא, ובאה מששת ימי בראשית.
והגורס במשנה חשובה, מסתמך על הסברה שמצוות שאיבת המים וניסוכו היא חשובה מאוד, שהרי למדנו לעיל כי שיטין, לשם נשפכו המים (והיין) של הניסוך נברא כבר בששת ימי בראשית.
נלמד את התוספות על גרסת השואבה:
בירושלמי מפרש שמשם שואבים רוח הקודש, שהשכינה שורה מתוך שמחה. דכתיב (מלכים ב', ג', ט''ו): וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה': ומייתי עובדא דיונה בן אמיתי שהיה מעולי רגלים ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה.
התוספות מצטט את הירושלמי המסביר כי המילה שואבה אינה מציינת רק את פעולת השאיבה, אלא את המשמעות הרוחנית שלה. משם, מאותה פעולה של שאיבת המים בשמחה ובהתרוממות רוח גדולה, משם שואבים גם רוח קודש, כפי שלמדנו גם מאלישע הנביא שהשכינה שרתה עליו מתוך ניגון ושמחה. וכן, יונה בן אמיתי הנביא שרתה עליו רוח נבואה מתוך שמחת בית השואבה בימי חג הסוכות.   
 

מהו המסר

אנחנו קרובים לחג הסוכות (אלול תשפ''א) וכמה אנו מחכים ומצפים לשמוח בשמחת בית השואבה הקרבה והולכת.
איזו התרוממות רוח תשרה עלינו ואיזו תעצומות נפש תרחיב לנו שמחה אשר באה מתוך דבקות ויראת ה' אמיתית.  
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]