האם השאיבה חשובה כניסוך?

הרב דב קדרון

סוכה נ ע"ב

יש שתי גרסאות לשמחה שהייתה בבית המקדש בסוכות: "שמחת בית השואבה", או "שמחת בית החשובה". מבואר בגמרא ש"השואבה" הוא על שם שאיבת המים, ו"החשובה" הוא מפני ש"מצווה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית".

הרב משה צבי נריה זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) אמר משמו של מרן הרב קוק זצ"ל שלכאורה יש להקשות: מדוע השמחה נקראה על שם שאיבת המים, שהייתה רק אמצעי, ולא על שם ניסוך המים, שהיה המטרה שבעבורה שאבו את המים.

הוא ביאר שאמנם בדרך כלל המטרה חשובה יותר מהאמצעים המובילים אליה, אולם השמחה הגדולה הזו גרמה לכך שהאמצעי הגיע לדרגת המטרה. שמחת בית השואבה היא על איחוד המים העליונים והתחתונים (תענית כה,ב) שמסמלים את איחוד האמצעי עם המטרה. מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו, כי כל האמצעים המביאים לעניינים חשובים ראויים היו להיות כמו המטרה שאליה הם מביאים. לכן טעם העץ היה אמור להיות כטעם הפרי, אבל העולם ירד מדרגה זו ונוצר מצב שבו רק טעמו של הפרי, של האידיאל הראשי, מורגש הוא בנועמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, אבדו את טעמם. אכן על ידי שהאדם מקדש את מעשיו ועושה כל פעולה לשם שמים ובכוונה גמורה לעשות רצון ה', האמצעי מתעלה ומגיע לדרגת התכלית, לדרגת המטרה עצמה, וזה מה שהיה בשמחה הגדולה בסוכות, שהיא שמחה שמקורה במחשבת הבריאה שיהיה טעם העץ כטעם הפרי.