ייחודיות באי עשייה  / רפי זברגר

סוכה מז ע''א

הקדמה

בשלהי הדף היומי התחלנו לעסוק בדיני שמיני עצרת. במאמר זה נתמקד בהלכות ברכת זמן (שהחיינו) ביום זה. 

הנושא

אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג, ואין אומרים זמן בשביעי של פסח.
רבי יוחנן פסק כי מברכים ברכת זמן בשמיני עצרת אך אין מברכין זמן בשביעי של פסח. הגמרא מיד תדון מה ההבדלים בין שני הימים הללו, שלכאורה הינם דומים בכך שהם מהווים יום אחרון של החג.
ואמר רבי לוי בר חמא ואיתימא רבי חמא בר חנינא: תדע, שהרי חלוק בשלושה דברים: בסוכה, ולולב, וניסוך המים.
רבי לוי בן חמא (או רבי חמא בן חנינא) הסביר את הייחודיות של שמיני עצרת, בכך שהוא חלוק מימי החג הקודמים לו בשלושה דברים. אין בו שלש מצוות הנהוגות בכל ימי חג הסוכות: לא יושבים בסוכה, לא נוטלים לולב, וגם אין מנסכים את המים.
ולרבי יהודה, דאמר: בלוג היה מנסך כל שמונה - הרי חלוק בשני דברים.
הגמרא מעירה שלשיטת רבי יהודה הסובר כי מנסכים מים גם ביום השמיני, ישנם בכל אופן שני הבדלים בין שמיני עצרת לימים שקדמו לו (סוכה ולולב), לכן מברכים שהחיינו ביום זה.
אי הכי שביעי של פסח נמי, הרי חלוק באכילת מצה! דאמר מר: לילה ראשונה - חובה, מכאן ואילך – רשות
מקשה הגמרא על הסברו של רבי לוי: והלוא גם בפסח יש הבדל בין היום השביעי ליום הראשון. שביום הראשון יש מצווה לאכול מצה, ובשאר הימים, כולל ביום השמיני, אם רוצה אוכל מצה ואם לא – אין חובה. אם כן, מדוע שלא נאמר שהחיינו גם ביום טוב שני שהוא מיוחד ביחס ליום טוב ראשון.
נעיר כי ,לגבי ימי חול המועד אין הגמרא שואלת, מדוע לא מברכים שהחיינו שהם גם מובדלים מהיום הראשון, שהרי כאמור גם בהם אין חובת אכילת מצה, מכיוון שברור לגמרא כי אין לברך ברכת שהחיינו בחול המועד, שהם ימים ''קלים'' יותר מיום טוב ראשון (מותר במלאכת דבר האבד)ו.
ישנם מספר תירוצים לקושיא זו:
הכי השתא? - התם - מלילה חלוק, מיום - אינו חלוק. הכא - אפילו מיום נמי חלוק.
בפסח – המצווה לאכול מצה הינה רק בלילה הראשון, אך ביום הראשון עצמו אין מצווה לאכול מצה. לעומת זאת בסוכות, הפער בין שמיני עצרת ליום טוב ראשון הוא גם ביחס ליום עצמו של יום טוב ראשון. מצוות סוכה, לולב (וגם ניסוך המים) חלים גם ביום טוב ראשון, לכן, הפער בין היום האחרון ליום הראשון משמעותי יותר, וזאת הסיבה שמברכים שהחיינו רק בשמיני עצרת ולא ביום טוב אחרון של פסח.
רבינא אמר: זה חלוק משלפניו, וזה חלוק משלפני פניו.
רבינא מוסיף ואומר, כי יש הבדל יותר משמעותי. שמיני עצרת חלוק מהימים שלפניו (כל ימי חול המועד) בכך שבהם נוהגות מצוות סוכה, לולב (וניסוך המים) מה שאין כן בשמיני עצרת, לעומת פסח שההבדל הוא רק בין היום השביעי ליום הראשון ולא לימים שקדמו ליום השביעי (בכל ימי חול המועד אין מחצווה לאכול מצה, כאמור).
שלושת התירוצים הבאים מתייחסים להבדלים לשוניים בפסוק בין שמיני עצרת לשאר ימי חג הסוכות, הבדלים שאינם קיימים בין יום טוב אחרון של פסח לימים שלפניו:
רב פפא אמר: הכא כתיב פר, התם כתיב פרים.
התורה מייחדת את קרבן שמיני עצרת בכך שמקריבים בו רק פר אחד, לעומת ימי חג הסוכות שמקריבים בהם הרבה פרים. ביום הראשון שלושה עשר פרים, וכל יום יורד פר אחד, עד שביום השביעי מקריבים שבעה פרים. ייחודיות זו מביאה את חכמים לקבוע ברכת שהחיינו דווקא ביום השמיני.
רב נחמן בר יצחק אמר: הכא כתיב ביום, התם כתיב וביום.
רב נחמן לומד מוו החיבור שיש בפסוקים של ימי חג הסוכות המחבר אותם זה לזה, לעומת הפסוק העוסק ביום השמיני של החג, שם אין וו החיבור – משמע הוא יום נפרד ומיוחד ולכן יש לברך בו ברכת שהחיינו.
רב אשי אמר: הכא כתיב וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט: התם כתיב כמשפטם.
בתיאור הקרבנות בתורה נכתב ביום השביעי כמשפטם, מילה המחברת את היום השביעי לשאר ימי החג, מה שאין כן ביום השמיני, שם נכתב כמשפט – יום העומד בפני עצמו ואינו מחובר לימים שלפניו.
 

מהו המסר

למדנו היום על הבדל בין שני ימים אחרונים של חגי סוכות ופסח. יום טוב אחרון של פסח מחובר לשאר ימות החג, ואילו ביום השמיני עצרת ישנה הבדלה והבחנה בינו לשאר ימות החג. הבדלה זו מייצרת ייחודיות שהביאה את חז'''ל לקבוע בו ברכת שהחיינו.
הייחודיות של שמיני עצרת מתבטאת דווקא בדברים שאין בו. אין בו מצוות ישיבת סוכה. אין בו מצוות נטילת לולב, ואין בו מצוות ניסוך המים (לשיטות הסוברות כך). כמו כן, אין בו הקרבת פרים רבים כמו בשאר ימי חג הסוכות, אלא פר אחד בלבד.
יש החושבים לתומם כי כדי ליצור ייחודיות יש לעשות דברים. יש לפעול, יש לשנות ויש ליצור דברים חדשים. הנה למדנו כאן, כי ניתן לקבוע ייחודיות גם במניעת עשייה. מניעת קיום מצוות אשר נהגו בכל ימי החג, היא המייצרת את הייחודיות של יום השמיני וקובעת לו ברכה על הזמן.
אנו נמצאים בימי חודש אלול (תשפ''א) ימים של חשיבה על הדרך וניסיון למצוא נקודות לשינוי ושיפור דרכנו. הלימוד של היום מלמדנו כי מניעה ואי עשייה בהחלט מייצרת חידוש ושינוי. אמנם שמיני עצרת מתייחד במניעת עשיית מצוות, אך ניתן ללמוד מכך כי גם מניעת דברים פחות טובים, מייצרת ייחודיות וחידוש מרענן וחשוב. מניעה מפני הרגלים לא טובים. מניעה מפני מעשים שלא ייעשו. מניעה מפני חשיבה לא חיובית וכן הלאה על זה הדרך.
ניתן לחדש ולייחד גם במניעת עשייה, אם מטרתה לטובה ולברכה.
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]