סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

סוכה מה ע"א

 

משנה סוכה ד, ד (בבבלי המשנה מופיעה בסוכה מה, א):

"כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותה מערב שבת ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: חריות של דקל היו מלקטין וחובטין על גבי המזבח ואותו היום היה נקרא יום חיבוט חריות. מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן".

תלמוד בבלי סוכה מו, ב:

"מיד תינוקות וכו'. אמר רבי יוחנן: אתרוג, בשביעי - אסור, בשמיני - מותר. סוכה - אפילו בשמיני אסורה. וריש לקיש אמר: אתרוג אפילו בשביעי נמי מותר. במאי קא מיפלגי? מר סבר: למצותה אתקצאי, ומר סבר: לכולי יומא אתקצאי. איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן. מאי לאו - הוא הדין לגדולים! - לא, תינוקות דוקא".

ישנה מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש האם מותר לעשות ריבת אתרוגים בשביעי של סוכות. על כל פנים מסוגיה במסכת תענית בתלמוד הבבלי, עולה שהלכה היא כמו ריש לקיש שאומר שמותר לאכול את האתרוג ביום הושענא רבה.

תלמוד בבלי תענית ג, א:

"הי רבי יהושע? אילימא רבי יהושע דמתניתין - הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר! אלא ר' יהושע דברייתא - האמר משעת הנחתו".

מסוגיה זאת רואים בפירוש שיום הנחת הלולב זה יום השביעי של סוכות. לעומת זאת מסוגית הירושלמי (סוכה ד, ד ללא כל חולק) משמע ששעת הנחתו משמע שהיא בחיבור בין שביעי לשמיני (דברי רבי מנא), כלומר בשמיני. ובשביעי בשום פנים ואופן אסור לאכול את האתרוג.

תלמוד ירושלמי תעניות א, א:

"תני: רבי ליעזר אומר: משעת נטילת לולב. רבי יהושע אומר: משעת הניחו. על דעתיה דהדין בתרייא היא דעתיה דרבי ליעזר קדמייתא היא דעתיה אחרייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יהושע. תמן הוא אמר מיום טוב האחרון והכא הוא אמר משעת הניחו?! אמר רבי מנא: שכל היום כשר ללולב".

תלמוד ירושלמי סוכה ד, ד:

"לא אמר אלא קטן הא גדול לא".

מה שורש המחלוקת בין התלמודים?

בתלמוד הבבלי העבודה הפרטית (האדם מול בוראו) היא במרכז. גמרת את תפילת המוסף, הרי בעצם גמרת את חג סוכות ואין שום סיבה לא לאכול את האתרוג

ואילו לפי הירושלמי המבט הוא אל הסובב. לא רק אתה מול הקב"ה, אלא יש זולת. אם ישנו מישהו נזקק לארבעה מינים (כמו למשל חוזר בתשובה כמה שעות לפני שמיני עצרת) מהיכן יהיו לו ארבע מינים אם כל אחד יאכל את אתרוגו בהושענא רבה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר