טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן – פשתה תרבותית
"משנה. המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן, ואין לו בקורות שקמה. קיבלה הימנו לשבע שנים - שנה ראשונה יזרענה פשתן, ויש לו בקורות שקמה" (בבא מציעא, קט ע"א).
שם עברי: פשתה תרבותית שם באנגלית: Flax שם מדעי: Linum usitatissimum
שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ
נושא מרכזי: הפשתה כגורמת נזק לשדות
לנושאים נוספים העוסקים בפשתה תרבותית - הקש/י כאן.
על פי המשנה גידול פשתה גורם לשדות נזק הנמשך 7 שנים לכן הוא נאסר על המקבל שדה לתקופה קצרה מ - 7 שנים. המשנה לא מפרטת מהו הנזק אך רש"י מפרש: "לא יזרענה פשתן - שזרע פשתן מכחיש בארץ הרבה, ואינה חוזרת ליושנה עד שבע שנים וכו'". כוונתו כנראה לדידול הקרקע מחומרי הזנה (נוטריאנטים). חומרי הזנה אלו דוגמת חנקן, זרחן, אשלגן, גפרית ומגנזיום חיוניים להתפתחות הצמחים ומחסור בהם מקטין את יבול השדה. בחקלאות מאז העת העתיקה מקובל להתמודד עם דילדול זה על ידי זיבול או בקיום "מחזור זרעים" שבמהלכו נזרעים גידולים המעשירים את הקרקע בתרכובות חנקן בעיקר קטניות(1). בכל מקרה מקפידים שלא לזרוע גידול זהה בשנים עוקבות אלא לשמור על ריווח של 6 שנים לפחות. למעשה כל גידול מנצל את תרכובות ההזנה בקרקע (המינוח המקצועי הוא uptake) אך על פי המשנה הפשתה עושה זאת באופן מוגזם.
על מנת לבדוק האם גם על פי המדע המודרני הפשתה "מזיקה" לשדה יותר מאשר גידולים אחרים סקרתי מחקרים שעסקו בקביעת ה – uptake של גידולים שונים. בחלק מהמחקרים נבדקו לא רק כמויות הנוטריאנטים שהוצאו מהקרקע אלא גם קצב צריכתם במהלך שלבי הגידול השונים. מחקרים אלו נועדו למקסם את יעילות הוספת הדשנים לשדות. חשוב להדגיש שאין לנו ביטחון שצריכת הנוטריאנטים של הזנים הקיימים היום זהה לצריכה של הזנים הקדומים. לצורך העניין נניח שההבדלים אם קיימים אינם משמעותיים.
בטבלה הבאה שנלקחה מהמחקר של Heard ו - Hay (ראו כאן) ניתן לראות השוואה של ניצול הנוטריאנטים בין פשתה וחיטה, שעורה ושבולת שועל. השמטתי מהטבלה את הגידולים שלא היו בארץ בתקופת חז"ל.
כפי שניתן לראות בטבלה ה – uptake של הפשתה גדול מהחיטה, השעורה ושבולת שועל בכל הנוטריאנטים. לעומת זאת באפונה התמונה איננה חד משמעית. ייתכן והמשנה משווה בין הפשתה והגידולים הנפוצים שעבורם חכרו שדות ולא התייחסה לאפונה שגידולה לא היה נפוץ באותה מידה.
הרמב"ם (בבא מציעא, פ"ט מ"ט) מייחס את הנזק לשורשים: "שרשי הפשתן נשארים בקרקע זמן מרובה, וקורת שקמה, קורות השקמים הצומחים בשדה בשנות השכירות". רע"ב מביא את שני הפירושים: "לא יזרענה פשתן - שזרע פשתן מכחיש בארץ הרבה ושרשיו נשארים בקרקע עד שבע שנים". מהספרות החקלאית משתמע שהפשתה נעקרת בקלות עם שורשיה. היא שייכת לקבוצת צמחים בעלי שורש שיפודי בקוטר גדול. צפיפות השורשים והשטח שהם תופסים קטן יחסית. קוטר השורשים הגדול נמצא במתאם עם אורך חייהם הארוך ועמידותם לעקת מים. שורשים מסוג זה נחשבים ליעילים יותר בהעברת מים לצמח.
גידול פשתה עלול לגרום לנזק נוסף והוא סכנה לאיבוד קרקע על ידי סחיפה של רוח ומים. סכנה זו נובעת מכך שלאחר עקירת הפשתה נשאר בשדה רק מעט "קש" (גבעולים). בניגוד לגידולי שדה אחרים הנקצרים הפשתה נעקרת על מנת להבטיח שהסיבים יהיו ארוכים ככל הניתן (ראו במאמר "אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור" (שבת, יז ע"ב)). מסיבה זו ממליצים המומחים לזרוע בעונה שלאחר מכן דגניים כחלק ממחזור הזרעים. לעקירת יבול הפשתה יש תוצאה שלילית נוספת והיא היעדר חומר אורגני נרקב בקרקע העשוי להשיב לה חלק מהנוטריאנטים שנקלטו על ידי הפשתה. מחקר הראה שזריעת פשתה לאחר חיטה ושעורה מניבה יבול גבוה יותר מאשר לאחר שבולת שועל.
להלן ציטוט מספר הדרכה לחקלאים(2) מעורר מחשבות בגלל ההתאמה לאמור במשנה:
"כלל בסיסי שיש לשמור עליו כאשר מגדלים פשתה: אין לגדל פשתה באותו שדה יותר מאשר פעם ב – 7 שנים. פרק זמן זה דרוש לאדמה כדי לנקות עצמה מהפתוגנים Fusarium (קבוצה של פטריות חוטיות). שמירה על כלל זה תבטיח יבול גבוה נקי מפתוגנים.
פשתה תרבותית - הלקטים
(1) ייתכן וזה מקור ההיתר לזרוע קטניות לאחר תבואה: "תבואה לא יזרענה קטנית וכו'. מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה יזרענה קטנית. אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! אמר ליה: לא קשיא; הא לן והא להו" (בבא מציעא, קז ע"א). ראו עוד במאמר "מודה רבי יהודה, בקטנית ששניהם מעלו" (כתובות, צט ע"א).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
