|
האם ניתן לסמוך על "היתר מכירה"?הרב דב קדרוןסוכה לט ע"א
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים בהסבר האיסור לקנות פירות בשנת השמיטה מעם הארץ שאינו מקפיד על דיני שביעית, ואינו מפקיר אותם: לדעת רבנו תם מכיוון שעם הארץ לא מפקיר את פירותיו הם נאסרים באכילה, אולם מרש"י ורוב הראשונים משמע שאין איסור לאכול את הפירות למרות שלא הופקרו.
מכאן פסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה או"ח ח"א סימן קפו) לגבי אתרוגי שמיטה שהובאו מהארץ לארצות הברית, שגם מי שלא סומך על היתר המכירה של הרבנות הראשית רשאי לקנותם, ויכול לצאת בהם לכתחילה ידי חובת מצוות ארבעת המינים אפילו ביום הראשון של סוכות שבו האתרוג צריך להיות שלו, כי האתרוגים הללו מותרים באכילה על פי רוב דעות הראשונים, ולכן גם כשרים למצוות ארבעת המינים.
אחת הטענות של החזון איש כנגד היתר המכירה, הייתה שמכיוון שאסור למכור את ארץ ישראל לגוי, כפי שכתוב (דברים ז, ב): "וְלֹא תְחָנֵּם", ומכיוון שעל פי דיני שליחות "אין שליח לדבר עבירה", ממילא אין תוקף לשליחות של מכירת הקרקע. השיב על כך הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"י יו"ד סימן מא) שמכירת הקרקע אינה עבירה, אלא מצווה גדולה, כי כתבו תוספות (ד"ה שאין): ש"אין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית", לכן המכירה המפקיעה את קדושת השביעית מהפירות, מצילה ממכשולים הרבה אנשים שלא יכולים להיזהר כראוי בדינים המתחייבים מקדושת שביעית. |