סוכת החיים שלנו / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סוכה כה ע"ב
ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה.
האם יש הבדל בין עבודת ה' של ימי הנעורים ועבודת ה' של ימי הבגרות?
רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש (פאר ישראל, סוכות), קובע חד משמעית שיש הבדל פראקטי שהאדם צריך לתת את ליבו עליו.
הוא מביא מהזוהר הקדוש (קדושים פז, ב) שקובע כי יסוד עבודת ה' של האדם נמצא בימי הנערות, שכן אז הוא בונה את אישיותו הרוחנית, מה שמשמש אותו אחר כך להתמודדות עם אתגרי העולם.
אבל מהם גבולות ימי הנערות? עד מתי נחשב האדם לנער?
מביא הרבי מבוהוש את דבריו של רבי ישמעאל (מדרש משלי א, ד) שקובע כי גבול הנערות מסתיים בגיל עשרים, ועל יסוד זה הוא מסביר את ההלכה שקובעת כי סוכה שגבוהה מעל עשרים אמה פסולה ואומר שיש כאן רמז עמוק.
משום שיסוד היסודות של האדם בעולם הוא להפנים שהוא חי על זמן שאול, ובמסגרת ארעית. העולם שלו צריך להיות מעין סוכה, שהיא דירת ארעי, אחת גדולה.
לכן, נער שחושב לעצמו, שאת הרעיונות על הסוכה ועל ארעיות החיים, הוא ידחה אחרי גיל עשרים, כאשר יהיה מבוגר, טועה, ועליו נאמר שסוכה שגבוהה מעשרים - פסולה.
כי אם לא ביססת את חייך, בשלב הקריטי של ימי הנערות, שבו אתה בונה את האישיות הרוחנית שלך, עם צורת הסתכלות נכונה על העולם ומטרתו, ועל מקומו בחייך, אזי אתה חסר משהו מהותי מאוד.
על יסוד זה הוא גם מסביר מדוע המצטער פטור מן הסוכה.
משום, שאם אדם הביא את עצמו לידי כך שהחיים בעולם מצערים אותו, והוא חש תדיר את תשוקת הנשמה שמתאווה לחזור חזרה אל בית אביה, מתחת כסא הכבוד, הרי שאדם כזה פטור ממחשבות "סוכתיות" על ארעיות החיים, שכן הוא חש את זה בכל נימי נפשו.
דברים אלו מלמדים אותנו, שימי הנעורים מזינים את עבודת ה' של הבגרות שלנו, ולכן עלינו לבנות אותם כראוי, כך שהסוכה תלווה אותנו בכל מעשינו.
