האם מותר למחמיר לאכול אצל המיקל?
הרב דב קדרון
סוכה י ע"ב
יש מחלוקת בקשר לקישוטים של הסוכה שתלויים במרחק ארבעה טפחים מהסכך, רב חסדא ורבה בר רב הונא החמירו וסברו שהסוכה פסולה ולעומת זאת רב נחמן היקל וסבר שהסוכה כשרה. כאשר הם באו לבקר את רב נחמן הוא אירח אותם בסוכה שלפי דעתם הייתה פסולה, והם שתקו ולא אמרו לו כלום.
היו שרצו ללמוד מכאן שמותר לאדם להאכיל את חברו בדבר שלפי דעת המאכיל כשר ולפי דעת האוכל לא כשר, והמאכיל לא צריך להתחשב בדעתו המחמירה של האוכל, אולם הריטב"א כותב שמסקנה זאת לא נכונה, כי כאן מדובר בדבר שנראה לעיניים, לכן יכול היה רב נחמן לארח אותם בסוכה כזו, כי הם רואים בדיוק במה מדובר ואם הם רוצים להחמיר יש להם אפשרות לעשות זאת.
כך גם נפסק להלכה על ידי הרמ"א (יו"ד קיט,ז): "מי שנוהג באיזה דבר איסור מכח שסובר שדינא הוא הכי, או מכח חומרא שהחמיר על עצמו, מותר לאכול עם אחרים שנוהגין בו היתר, דודאי לא יאכילוהו דבר שהוא נוהג בו איסור".
על פי זה פסק הגר"ע יוסף זצ"ל (יחוה דעת ד,נג) שמי שנוהג להקל בשנה השביעית לסמוך על היתר המכירה של הרבנות הראשית, וקונה פירות וירקות מהשוק החפשי, ומתארח אצלו מי שנוהג להחמיר ואוכל אך ורק מירקות שגדלו בקרקע של גוי, אסור למארח להטעות ולהכשיל את הנוהגים להחמיר, אלא חייבים להודיעם שמדובר בפירות וירקות של היתר המכירה, והם יחושו לעצמם. ואם אותו אורח הנוהג להחמיר התנה מראש שהוא עושה כן בלי נדר, יוכל לסמוך לאכול משל בעל הבית הנוהג להקל, אפילו בלא התרת נדרים.
