מה הם ה"כרובים"?

הרב דב קדרון

סוכה ה ע"ב

בגמרא מדובר על הכרובים שהיו סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, ואומר רב הונא שצורתם הייתה צורת פני תינוק.

לעומת זאת במקום אחר, בפרשת בראשית, לאחר שגורש אדם מגן עדן, נאמר (בראשית ג, כד): "וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים", ושם פירש רש"י שהכוונה היא למלאכי חבלה. כמו כן במקומות אחרים בתנ"ך נזכרים כרובים שמתוארים באופנים אחרים.

בעל ספר מעשי ה' (מגדולי חכמי איטליה לפני כחמש מאות שנה, בפירושו לפרשת בראשית) התייחס לכל המקומות שנזכרו בהם כרובים בתנ"ך והעלה ארבע עשרה קושיות בעניינם של הכרובים.

מסקנתו היא שיש בצבא המרום שני סוגים של דמויות שנראות לנביאים: א. דמות בעלת ראש וגוף, כמו שראו אברהם אבינו, יעקב אבינו, יהושע, גדעון ועוד נביאים, והם נקראים: אישים. ב. ויש גם דמויות עליונות יותר, בעלות ראש וכנפיים בלבד, ללא גוף, וזוהי צורת הכרוב. זוהי גם צורתו של הירק הנקרא כרוב, שנראה כמו ראש של אדם שעומד על רגל, ועלים גדולים חיצוניים, כמו כנפיים, מתפשטים לצדדיו.

הוא מוסיף שיש כרובים מצד מדת הדין ויש כרובים מצד מדת הרחמים, לכן הקב"ה מתואר כ"יושב הכרובים", דהיינו: יושב על כסא דין ועל כסא רחמים, כי אין העולם מתקיים אלא בשיתוף הרחמים והדין.