מה מסתתר בקרפלך? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יומא פא ע"ב
דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
ערב יום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה, ודווקא כהכנה ליום הזה קובעת הגמרא שיש לאכול יותר? דווקא רגע לפני שהולכים להתפלל בכוונה צריכים להשקיע בגשמיות שסביבנו, ועוד יותר מכך ישנם מאכלים מיוחדים עבור ערב יום כיפור?
תשובה מעניינת לדבר כותב רבי נפתלי צבי מרופשיץ (זרע קודש לערב יום הכיפורים), כשהוא מסביר שבמשך כל השנה כולה מזונותיו של האדם מהווים אתגר משמעותי עבור האדם, משום שהאדם הממוצע לא מצליח לראות את חסד ה' שמסתתר בתוך קשיי הפרנסה, דבר שבא לידי ביטוי בעובדה שהתלמוד קובע כי (פסחים קיח, א) "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף", כשהקושי הגדול הוא הקושיה מה יהיה מחר, ומדוע דברים לא הולכים בצורה חלקה ונוחה יותר, ואולי הקב"ה כועס עליי, ולכן המצב הוא כזה.
אבל דווקא בערב יום כיפור, מתגלים החסדים האלוקיים, כשאנחנו יודעים ש"עיצומו של יום מכפר", והקב"ה יצר את היום הזה במיוחד כדי לכפר לו על כל מה שהיה לא בסדר בשנה האחרונה, וזה בעצם אומר שהוא תמיד, אבל תמיד רוצה בטובתנו.
זו הסיבה שהדבר צריך לבוא לידי ביטוי דווקא במזון, שהוא אבן הנגף העיקרית במהלך השנה להבנת החסד האלוקי שנמצא איתנו תמיד, ובו מרוכזים רוב שאלותיו ותהיותיו של האדם על ההנהגה האלוקית כלפיו.
לכן, ישנם מאכלים מיוחדים בערב יום כיפור שבאים לבטא את המהלך הזה, שאחד מהם הוא מאכל ה"קרפלך" האשכנזי, כיסני בצק שבתוכם נמצא בשר, משום שבשר בקבלה מייצג את הדין, ודווקא בערב יום כיפור, רגע לפני התקדש החג, אנחנו מכסים את הדין, ומזכירים לעצמנו שגם אם הדין קיים הוא עטוף ברחמים רבים.
אלו המחשבות שצריכות ללוות אותנו בשעה שאנחנו אוכלים את הסעודות בערב היום הקדוש.
ואולי, אם נזכיר לעצמנו את המהלך הזה פעם בשנה, הוא ילווה אותנו במהלך כל השנה כולה, ויזכיר לנו שגם אם לא רואים את החסד האלוקי, הוא תמיד שם איתנו.
