כמה טוב יש בטרדות הפרנסה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יומא עה ע"א
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, קלל את הנחש - עולה לגג מזונותיו עמו, יורד למטה - מזונותיו עמו.
למה הקב"ה לא יכול לקחת מאתנו את טרדות הפרנסה, כך נוכל לשבת ברוגע, ואולי על ידי זה נעבוד אותו יותר טוב מאשר אנחנו עובדים עכשיו!?
תשובה אמיתית ונוקבת לשאלה זו אומר רבי יצחק מוורקא (בית יצחק, בראשית עמ' ב) מתוך דברי הגמרא בסוגייתנו, שאומרת כי מזונו של הנחש תמיד נמצא לידו בכל מקום שהוא הולך, דבר שלכאורה מעלה את השאלה המתבקשת: אם כך מה הקללה הגדולה? הרי זו הברכה הגדולה ביותר כשהאוכל תמיד נמצא זמין לידך!?
עונה על כך הרבי מוורקא ואומר, שכאן בדיוק נמצאת נקודת העניין, משום שכאשר המזונות, שהם הדבר המשמעותי ביותר עבור חייו של כל בעל חיים, נמצאים זמינים לידו כל הזמן, הוא לא חש בצורך לפנות בבקשה למזונות אל הקב"ה.
לכן, הקללה הגדולה ביותר שיכול להשית הקב"ה על איזה שהוא יצור כאן בעולם הזה היא, שהוא מנטרל מלכתחילה את הצורך של אותו היצור ליצור איתו קשר, או לפתח איתו מערכת יחסים, בכך שהוא פונה אליו ומבקש ממנו את צרכי החיים שלו.
אם לא היינו צריכים שום דבר, והכל היה נמצא זמין ונגיש לנו, יש סיכוי שלא היינו מוצאים לנכון לפנות אל הקב"ה, ומרגישים כאילו "כוחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה".
דווקא כאשר אנחנו נמצאים עמוק בתוך טרדות הפרנסה, עלינו לעצור לרגע ולהודות על הזכות הנפלא שהקב"ה זימן לנו, והיא האפשרות ליצור איתו קשר ולהתפלל אליו על צרכי חיינו.
