מדוע מקריאים לכהנים את ברכתם?
הרב דב קדרון
יומא נה ע"א
רמב"ם (הלכות עבודת יום הכיפורים ג,ה), המובא ב"הלכה ברורה", פוסק:
וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע, ולמה מונה ככה, שמא ישכח וימנה הזייה ראשונה מכלל השבע.
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים שנחלקו במחלוקת האמוראים, האם החיוב לספור את ההזאות באופן זה הוא מן התורה, או מדרבנן כדי שלא יבוא לכלל טעות, כמו שפוסק הרמב"ם.
בעל שו"ת בנין שלמה (ח"א סימן י) כותב בשם אחיו שמאותו טעם תקנו להקריא לכהנים כל מילה מברכת הכהנים, שהרי אם השמיט הכהן מילה אחת מהברכה עובר בזה על איסור "בל תגרע" (כמו שאם מוסיף ברכה אחת משלו עובר על איסור "בל תוסיף"), ומכיוון שיש חשיבות עצומה לכל מילה ומילה מהברכה, תקנו שיקריאו אותה לכהנים כדי שלא יהא שום חשש של השמטת מילים. על פי זה הוא מבאר את נוסח היהי רצון שאומרים הכהנים לפני הברכה: "שתהיה ברכה שלמה", שלא תחסר מילה אחת ואז יהיה בה ח"ו מכשול ועוון.
יש לציין שגם בקשר להקראת המילים לכהנים ישנה מחלוקת. הט"ז (סימן קכח סק"ג) סבור שזהו חיוב מן התורה, אולם אחרונים אחרים סבורים שהקראת המילים של ברכת כהנים היא כדי שלא יתבלבלו הכהנים, ולכן פוסק המשנה ברורה שזו מצווה לכתחילה אך אין זה מעכב את הברכה.
