האם ראוי לתת לילד שני שמות?
הרב דב קדרון
יומא מו ע"ב
בתוספות (ד"ה כי פליגי) מוזכר הרב רבי יעקב ישראל, אולם לא היה זה דבר שכיח בזמנם שאדם אחד יהיה בעל שני שמות.
החתם סופר (אה"ע ח"ב סימן יח) כותב שבעבר לא נהגו לקרוא לאדם בשני שמות, ורק בדורות האחרונים, חדשים מקרוב באו, התחילו במנהג זה. אפילו יעקב אבינו, שהיו לו שני שמות, לא מצינו בתורה שנקרא יעקב ישראל בפעם אחת, ולא מצאנו בכל השמות שבתנ"ך ובש"ס ופוסקים שיקראו לאדם אחד בשני שמות.
הוכחה לכך הוא מביא מהסברו של המהרש"ל לשם "שניאור". היה מעשה שהאב רצה לקרוא לבנו על שם אביו "מאיר" ואילו האמא רצתה שיקראו לו בשם אביה "יאיר", לכן החליטו לקרוא לו "שניאור", כלומר שני מיני אור: מאיר ויאיר. ואילו היה הדבר אפשרי לקרוא לאדם אחד בשני שמות היו צריכים לקרוא לו: "מאיר יאיר", אלא מכאן הוכחה שלא נהגו כך בעבר.
בזמננו הדבר מקובל, אולם מובא בשם החזון איש (תשובות והנהגות ח"א סימן תרח) שלא לקרוא לילד בשני שמות אם לא ישתמשו בשני השמות לקרוא לו, כי אם יקראו לו רק באחד מתוך שני השמות נמצא שלשם השני אין משמעות ואף יש בזה בעיות הלכתיות, כגון בכתיבת שמו בגט. לעומת זאת מרן הרב קוק זצ"ל (עזרת כהן, סימן כח) כתב שגם אם יקראו לאותו אדם בשם אחד אין זה נחשב לשינוי השם, כי ידוע שדרכם של בני אדם לקצר בדיבור, וקוראים לו בקיצור, והביא עוד ראיה לכך מדברי החוות יאיר.
