האם אסור להיות צר עין?
הרב דב קדרון
יומא מא ע"ב
יש כמה עניינים שמי שחטא בהם מביא קרבן "עולה ויורד", כלומר שעשיר מביא קרבן גדול ויקר יותר, ועני מביא קרבן זול יותר. לדעת רבי חגא בשם רבי הושעיא בכל הקרבנות הללו אם עשיר הביא קרבן של עני – יצא ידי חובה, חוץ ממצורע.
מה ההבדל בין מצורע לאחרים?
בעל המשך חכמה (ויקרא יד,נא) מסביר שמכיוון שאחד מן הדברים שצרעת באה עליהם הוא צרות העין, דווקא בעניינו של מצורע יש להקפיד שישוב מחטאתו, ואם הוא עשיר ומביא קרבן של עני הרי זהו סימן שעודו צר עין ועדיין לא שב מחטאו, ולכן לא יתכפר עד שיביא קרבן עשיר.
על פי זה צרות עין הינה עבירה. אולם יש ראשונים שכתבו שהתורה לא אסרה על אדם להיות צר עין. כאשר נאסרה נקימה ונטירה, מובא בגמרא לעיל (כג,א) שאם ראובן סירב להשאיל כלי לשמעון אסור לשמעון לסרב להשאיל לו מחמת נקימה. על כך הקשה הרא"ש (מובא בדעת זקנים ויקרא יט,יח): מה ההבדל בין סירובו של ראובן לסירובו של שמעון, ומדוע דווקא שמעון עובר בלאו ולא ראובן. ותירץ שסירובו של ראובן להשאיל כלי נובע מחמת צרות עין, והתורה לא אסרה על האדם להיות צר עין, כי אינו חייב להשאיל את כליו אם אינו רוצה, אולם סירובו של שמעון נובע מחמת נקימה ושנאה, ואת זה התורה אסרה, אלא אמרה לאדם שיניח את שנאתו ויוותר עליה מפני אהבת ה' ומתוך כך ירבה השלום בעולם.
