עין עיטם - היכן?

הרב יואל אליצור

יומא לא ע"א

זיהוי עיטם ועין עיטם בעין עטאן על יד ברכות שלמה וארטאס, מבוסס על הנתונים הבאים:

1. אבי עיטם, אבי גדֹר, אבי חושה (=חוסאן?), אבי בית לחם, אבי תקוע (דה"א ד).

2. "ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע" (דה"ב יא).

3. "תקוע ואפרתה היא בית לחם ופעור (או: פגור - Fagōr) ועיטם (A: Aitam, B: Aitan)" (הפסוק הנוסף בשבעים יהושע טו 59א).

4. הממצאים המראים שאמות המים לירושלים מתחילות מאזור זה בהתאמה כללית לדברי חז"ל בבבלי ובירושלמי. כ"ג אמות ההפרש בין עין עיטם לקרקע העזרה כנראה אינם מסורת אלא חשבון (יומא לא.) והן בעצם מספר מינימום (ר"ח שם: "כ"ג אמות ויותר"), אבל מעניין מאד שהם מתאימים למציאות (לפי ע' מזר ב'אמות המים הקדומות בא"י' עין עטאן 760 מ' מעפה"י; פסגת הר הבית בין 740 ל 750). הפרש זעיר כזה בהתפרסות על פני קילומטרים כה רבים, הוא בודאי אות כבוד לאדריכלי האמה ובוניה!

5. סיפורו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות ח 186) על בילוייו של שלמה המלך בעיטם (ʾΗτάν, נו"א: Ιτάν, Ηθάν, itham), אזור פרדסים ונחלי מים שתי סְכוֹינות (σχοίνοι) מירושלים [לפי מילון LSJ 'הבינוני' שברשותי סכוינוס = 2 פרסאות שהם 60 סטדיה; אחרים כותבים ששתי הסכוינות שבכאן הן ביחד 50 או 60 סטדיה וצ"ב. שים לב לקדמות המסורת על שלמה - המסורת התלמודית (ירוש' יומא פ"ג ה"ח) על אמת מים מעין עיטם אל ים הנחושת של שלמה והשם 'ברכות שלמה'.

בעיקרון, אין לשלול את אפשרות הישנות שם מקום במקומות שונים כפי שידוע במקרים רבים וגם בנידוננו, שהרי ידועה לנו עיטם נוספת בנגב (דה"א ד 32) ויש סוברים שיש גם עיטם שלישית - "סעיף סלע עיטם" (שופטים טו 8), ויש גם תל עיטון במערב הר חברון. ברם, דרך זו לא תצלח הפעם, שהרי בכל המקורות מדובר על מקור המים של בית המקדש, והרי האמות שנתגלו, באמת הולכות מברכות שלמה בואכה ירושלים.

יש שתי אפשרויות להתמודד עם הענין, אחת הרמוניסטית ואחת בקורתית.

הרמוניסטית כיצד? אפשר לטעון שמקום ראשית האמה או התפצלותה בירושלים נקרא גם הוא עין עיטם על שם הנביעה הראשונית. השקפה כזאת נדמה לי שראיתי ב'עיר הקודש והמקדש' של רי"מ טוקצינסקי (הספר אינו תחת ידי).

ביקורתית כיצד? שים לב שההתבטאויות בדבר עין עיטם בירושלים ובבנימין, הן בתלמוד בבלי בלבד ומפי אמוראי בבל. נראה שאמוראי בבל פירשו את "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות וירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל" כפשוטו במובן טופוגרפי, וסברו שעין עיטם הוא בסמוך והוא המעיין הנובע הגבוה ביותר בארץ ואף בעולם כולו (ומכאן הסולמות - "מד(ו)רי דבבל" המעלים מים לפי אגדת הבבלי בשם רב, מנהר פרת לעין עיטם. שבת קמה: ובכורות מד:). השוה "למימרא דעכו לצפונה דא"י קיימא ורמינהו היה מהלך מעכו לכזיב" וכו' (גטין ז:), מקרה המלמד שגם לגבי מקומה של עיר מפורסמת בארץ, חכמי הבבלי מסתמכים על העיון במקורות ולא על ידע אישי.