איך מתכוננים למפגש עם השכינה?

הרב דב קדרון

יומא ל ע"א

אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור, עד שיטבול.

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת האם רק כהן שנכנס כדי לעבוד בעזרה צריך טבילה, או כל אדם שנכנס, גם לא למטרת עבודה, צריך טבילה. כמו כן יש מחלוקת בין מפרשי הרמב"ם, מה דעתו בעניין זה.

אכן, בלקט ביאורי אגדות (שבהוצאת מכון הלכה ברורה) מובאים דברי הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ח"ג פרק מז), מהם נראה שלדעתו כל אדם צריך טבילה לפני שנכנס לעזרה. שם הוא מבאר שהרבה עניינים בבית המקדש היו בכוונה לעורר התפעלות מחודשת, יראה ופחד, כמו שציותה התורה (ויקרא יט, ל): "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ". מכיוון שכאשר מתרגלים למקום ומתמידים לראותו מתמעטת ההתפעלות ממנו, לכן ציותה התורה שאנשים טמאים לא ייכנסו למקדש, כדי שלא ידרכו בו בכל עת. זו גם הסיבה שיש צורך בטבילה לפני שנכנסים, כדי לחדש את ההתפעלות ואת רגש היראה והפחד.

בעצם, כל איש ואשה שזכו שתשרה השכינה ביניהם – ביתם הוא כמו מעין מקדש מעט. לפי ביאורו הנ"ל של הרמב"ם יש עליהם להתכונן כל פעם לחדש את רגש ההתפעלות כאשר נכנסים לבית. כך מסופר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שפעם אחת כאשר עלה במדרגות לביתו, לפני שנכנס, סידר את בגדיו כדי שייראה בצורה מכובדת. כאשר שאלו אותו: האם מישהו נכבד מחכה לו בתוך הבית, ענה: השכינה!