איך סופרים אנשים למניין?
הרב דב קדרון
יומא כב ע"ב
אסור למנות את ישראל.
ב"לקט ביאורי אגדות" מובא טעם לאיסור זה בשמו של הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל, שהסביר שאי אפשר למנות יחד דברים שאינם מאותו מין, כגון תפוחים ואבנים, ולתת להם סכום אחד. רק דברים שהם מאותו המין אפשר למנות בסכום אחד כולל. מכיוון שכל יהודי הוא בעל נפש קדושה, ייחודי ואינו דומה לחבירו, אין למנות את כולם במספר אחד.
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת האם מותר למנות את ישראל לדבר מצווה או שמא גם לדבר מצווה אסור, וכן מובא בשם אור החיים הקדוש שיש הבדל בין מניין על ידי דבר אחר, כגון טלאים, לבין מניין על ידי מחצית השקל.
הרמב"ם בפירוש המשנה כותב שאסור למנות אנשים מישראל אפילו לדבר מצווה, וכשרוצים למנותם לוקחים מכל אחד מהם משהו ומונים את הדברים שלקחו.
בשם רב האי גאון מובא שמכיוון שאסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצווה יש להקפיד כשרוצים לבדוק אם יש עשרה למניין או לזימון, שלא ימנה אחד את חבריו, אלא יאמרו כולם פסוק שיש בו עשר מילים, כגון שהראשון יאמר "ואני", השני "ברוב", השלישי "חסדך", הרביעי "אבוא", החמישי "ביתך" וכו'.
בעל כף החיים (נה,יא) כותב שימנה במחשבה, ובלבד שלא ימנה בפיו, לא במספרים ולא באותיות.
