האם היה כהן גדול שלא ידע לקרוא בתורה?
הרב דב קדרון
יומא יח ע"ב
הכהן הגדול לא ישן בליל יום הכפורים. בבית המקדש השני היו כהנים גדולים שלא היו תלמידי חכמים, ולכן נאמר במשנה: "אם היה חכם - דורש, ואם לאו - תלמידי חכמים דורשים לפניו. ואם רגיל לקרות - קורא, ואם לאו - קורין לפניו".
בלקט ביאורי אגדות של מכון הלכה ברורה מובאת מחלוקת לגבי המילים: "ואם לאו – קורין לפניו":
הרב אליעזר יהודה ולדינברג זצ"ל (הלכות מדינה ח"ג, שער א, אות ז) הבין שמצב הדברים בתקופת בית שני היה כל כך גרוע, עד שהיו אפילו כהנים גדולים שלא ידעו לקרוא בתנ"ך, ולכן היו צריכים אחרים לקרוא לפניהם.
לעומת זאת הרב יונה עמנואל זצ"ל (המעין כד, עמוד 30) כתב שנראה שכל הכהנים הגדולים ידעו לקרוא בתורה, שהרי אחד מתפקידיו של הכהן הגדול ביום הכפורים הוא לקרוא בתורה, ולא מוזכר במשנה או בגמרא על כהן גדול שלא ידע לקרוא. אלא באותם דורות השפה המדוברת הייתה ארמית, וכנראה שזאת הסיבה שאומר זכריה בן קבוטל במשנה שהרבה פעמים הוא קרא לפני הכהן הגדול בספר דניאל, שרובו ארמית, והיה קל יותר להבנה על ידי הכהן הגדול.
על פי זה כוונת המשנה "ואם לאו – קורין לפניו" היא שאם הכהן הגדול רגיל יותר לארמית ולא רגיל לקרוא בעברית הרבה שעות, במיוחד לא בליל יום הכפורים כאשר הוא מתכונן לא לישון, לצום ולעבוד עבודה קשה וארוכה במשך היום שלמחרת, אז אחרים קוראים או דורשים בדברי תורה לפניו.
