פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"הרי זה עבודתו אף על גב דמכוון לביזוי"
היאך יתכן שעובדו במה שמבזהו?
הרבה האריכו בעלי המחשבה להבין היאך יתכן שדווקא על ידי ביזוי העבודה זרה בדרך שאין שניה לה, דווקא בזה נחשב כעובדה. והסביר מרן הגר"ח שמואלביץ ("שיחות מוסר" פב) שדרך עבודתו של פעור היתה על ידי פריצת כל גדרי ומסרי עולם בדבר שאינו ראוי ומקובל. שזו היתה עצת בלעם הרשע שידע עד כמה ישראל גדורים הם בעריות, ולכן יעץ לפתותם בעבודת בעל פעור הבזויה – שבשעה שנפרצו כל הגדרים והסייגים העומדים מול אדם, הרי שוב הכל אפשרי.
ובדרך אחרת ביאר הגאון רבי ראובן מרגליות הכיצד תיתכן מציאות כזו שאף שמכוון לבזותו מכל מקום נחשב שמקבלו עליו לאלוה. משום שבבזותו אליל זה הרי במעשהו זו היא מראה כי הוא חושב שיש לאליל הלזה מציאות והרגשה בעלבון, כי בין עובדי אלילים יתואר שהיא עובד את האליל שהוא חושב לגדול וחזק יותר ולכבודו הוא מבזה אליל שני שלדעתו הוא קטן וחלש מן הראשון. נמצא שבבזותו את האליל הרי הוא מודה בקיומו אם כי הוא חלש מאליל אחר. אך לא כן חבל יעקב המאמינים באל יחיד ומיוחד שאין עוד מלבדו, הנה לא שייך כלל לבזות אבן דומם, ובכן זה שמתכוון לבזויי הרי הוא עובד עבודה זרה ממש בזה שמאמין שהאבן מרגיש ויש גם בו ענין אלהות אם שבפחות מאלילו, או שחושב כי ממשלת האליל הזה היא במקום אחר ואינו חושש לו כאן במקום שלטון אלילו לדעתו המטורפת וכל זה היא עבודה זרה ממש.
