מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
חינוך או עבודה זרה
"הזורק אבן למרקוליס - זו היא עבודתו, אף על גב דמיכוין למירגמיה (=אע"פ שמתכון לרגום אותה)". יש עבודות זרות שדרך עבודתן היא באופן מבזה. כיון שכך עבודתן, גם מי שבאמת מתכוון לבזות את העבודה זרה, עובר עבירה אם עשה כדרך העובדים את אותה עבודה זרה. הרב ראובן מרגליות (מרגליות הים, כאן) מסביר שלמרות הכוונה לבזות את העבודה זרה, עצם הדבר מלמד שהמבזה מחשיב את האליל כבעל ערך, בעוד שכל אליל הוא חסר ערך ומשמעות. "לא שייך כלל לבזות אבן דומם. צריכים לאבד העבודה זרה בכדי להסיר מכשול, אבל אין מקום לעלבון עץ ואבן".
אמירה אחרת משווה בין זריקת אבן על עבודה זרה שדרכה בכך, לבין מי ששונה לתלמיד שאינו הגון: "אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס, שנאמר (משלי כו, ח): 'כצרור אבן במרגמה, כן נותן לכסיל כבוד' " (חולין קלג ע"א). המהרש"א (חולין שם) מסביר שההשוואה היא כשם שהעובד עבודה זרה בצורה בזויה עובר איסור מאחר שכך דרך עבודתה "ונעשה גם אבן הזה אבן שיקוץ לעבודה זרה, כן השונה התורה שהיא אבן יקרה לאינו הגון, הנה הוא הוסיף אבני מכשול בו שאינו לומדה אלא לתכלית וכוונה רעה". המורה חושב שהוא עשה דבר חיובי וטוב בכך שהוא לימד את אותו תלמיד שאינו הגון, אך בעצם הוא עשה דבר רע, מאחר שאותו שאינו הגון ישתמש במה שהוא למד לדברים שליליים.
כיצד יש לנהוג עם תלמיד שכזה? כותב הרמב"ם (הל' תלמוד תורה ד, א): "אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו או לתם. אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו, אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זרק אבן למרקוליס". אין הוא נזרק לרחוב. יש למצוא לו מסגרת ייחודית שמתאימה לו, על מנת שהוא יהיה כשיר להשתלב במסגרות רגילות.
