מדוע תשובת הציבור תמיד מתקבלת?
הרב דב קדרון
יומא ב ע"א
כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם. לעשת - אלו מעשי פרה, לכפר - אלו מעשי יום הכפורים. כשם שהיו מפרישים מביתו את הכהן ששרף את הפרה האדומה שבעה ימים קודם שריפתה, כך היו מפרישים מביתו את הכהן הגדול שבעה ימים קודם יום הכפורים. מכאן ניתן להבין שיש השוואה כל שהיא בין טהרתה של הפרה האדומה לבין כפרת יום הכפורים.
בלקט ביאורי אגדות שבהוצאת "מכון הלכה ברורה" מובאים דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (שיחות, צו, עמ' 41-42) שאמר שיש בעם ישראל שני תהליכים של טהרה: טהרת היחיד וטהרת הציבור.
פרה אדומה מטרתה לטהר כל יחיד ויחיד מטומאת מת. יום הכפורים הוא יום טהרת הציבור, יום הטהרה והכפרה של כלל ישראל.
טהרת היחיד תלויה במעשה. זוהי טהרה שמתחילה מלמטה, במעשה גשמי, ועולה למעלה עד שנטהר גופו ונטהרת נשמתו של המיטהר. אולם טהרת יום הכפורים יש בה שילוב של שמים וארץ. מצד אחד קדושת היום נקבעת על ידי בית דין, כמו יום טוב שקדושתו נקבעת על ידי בני אדם, מלמטה, ומצד שני יום הכפורים נקרא "שבת", כמו שבת שקדושתה נקבעה על ידי הקב"ה בבריאת העולם, מלמעלה. כאשר הציבור רוצה להיטהר ולהתכפר, מכיוון שטהרתו באה גם מלמעלה – מובטחת לו סייעתא דשמיא. לכן: "צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה' אלהינו בכל קראנו אליו". (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו)
