ההענקה האלוקית / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יומא ב ע"ב
ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא - הני מילי לענין רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב.
עברו הימים הנוראים וחגי תשרי שרוממו את הנפש. מהן התחושות שצריכות ללוות אותנו כעת, עם איזו צידה עלינו לצאת לדרך של השנה החדשה?
לעיתים, האדם עלול לחוש תחושה של סיפוק עצמי, אחרי חודש מלא וגדוש בתפילות ובמצוות, אולם בדיוק בנקודה הזו עליו להיות מודע לכך שלמרות כל התפילות וכל המעשים הטובים שעשה, את השפע האלוקי לשנה הקרובה הוא מבקש מריבונו של עולם בתורת חסד בלבד.
לכן, אומר רבי מנחם מענדל מווישווא (שארית מנחם – מועדים, שמיני עצרת), שמיני עצרת, שהוא החג החותם את חגי תשרי, מכונה בגמרא בשם פז"ר קש"ב, שם שטמון בו רמז עמוק.
המילה חות"ם היא ראשי תיבות של הפסוק "וכי תשלחנו חפשי מעמך". פסוק זה נאמר ביחס לחובתו של האדון להעניק מתנה לעבדו עם שילוחו בתום תקופת העבדות.
וכך גם ב"חותם החגים" - חג שמיני עצרת, אנחנו כעבד שמבקש לקבל מאדונו את השפע בתורת הענקה ומתנה גמורה. שהרי לא משנה מה נעשה, שום דבר לא יוכל להוות תשלום על כל הטוב והשפע שהקב"ה משפיע עלינו במהלך חיינו.
והקב"ה מצדו מבטיח לנו: פזר קשב. שהוא יקשיב לקול שוועתנו ויפזר לנו שפע של טובה וברכה בשנה הקרובה.
לכן, התחושה שצריכה ללוות את דרכינו במהלך השנה הקרובה היא, שכל הטוב שיש לנו, ושעוד יהיה לנו, הוא בתורת הענקה ומתנה גמורה, ולמרות כל התפילות והמצוות שעשינו ושעוד נעשה, שום דבר לא ישווה לכל מה שנותן לנו ריבונו של עולם.
