תירוץ הגרי"ש אלישיב זצ"ל על הקושיה ברמב"ם?
הרב דב קדרון
שקלים יא ע"א
מסכת שקלים עוסקת בניהול כספי ההקדש, ובמשנה נאמר מאיזה תקציב בנו את הגשר שהיו עושים מהר הבית להר הזיתים, כדי להוליך עליו את הפרה האדומה, וכן את הגשר שעליו היו מוציאים כל שנה את השעיר שהיה משתלח לעזאזל ביום הכפורים.
הרמב"ם בהלכות שקלים (ד,ח) מביא את שני העניינים הללו להלכה, וכותב: "כבש היו בונין מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה, וכן היו עושין כבש שמוציאין עליו שעיר המשתלח, ושניהם נעשין משירי הלשכה". כמו כן בהלכות פרה אדומה (ג,א) הוא מתאר זאת: "אין שורפין את הפרה אלא חוץ להר הבית, שנאמר: והוציא אותה אל מחוץ למחנה, ובהר המשחה היו שורפין אותה, וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה ותחתיו בנוי כפין כיפין ...כדי שתהיה תחת הכל חלול מפני קבר התהום". אולם למרבה הפלא בהלכות עבודת יום הכפורים הוא לא מזכיר את הכבש שהיו עושים כדי להוליך את השעיר המשתלח.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר שמכיוון שהצורך בגשר היה רק מפני הבבליים שהיו רגילים לתלוש בשערו של השעיר ולומר שיצא מהר כדי שלא ישהו את עוונותיהם, כפי שנאמר במשנה (יומא סו,א), ומכיוון שרק באותה תקופה בעבר עשו הבבליים דברים משונים כאלו, אבל לעתיד לבוא אין לחשוש שמישהו יתנהג כך, לא יהיה צורך יותר לעשות גשר מיוחד עבור השעיר המשתלח, לכן לא ראה הרמב"ם צורך להזכיר זאת בהלכות יום הכפורים, כי אין בזה יותר הלכה למעשה, אלא שבהלכות שקלים הזכיר זאת רק בדרך אגב.
