מתי מציינים יארצייט באדר בשנה מעוברת?

הרב דב קדרון

שקלים ב ע"ב

בשנה מעוברת, לדעת רבי יהודה חודש אדר הראשון נחשב ל"אדר סתם" ואדר שני נקרא אדר שני כי הוא החודש שנוסף באותה שנה. לעומת זאת לדעת רבי מאיר אדר ראשון הוא החודש שנוסף באותה שנה, וסתם אדר הוא האדר השני.

 למחלוקת הזו יש השלכות על נושאים שונים, כגון שטרות ונדרים, וגם על קביעת יום השנה (יארצייט) למי שמת בשנה שלא הייתה מעוברת, כאשר מגיעה שנה מעוברת.

המחבר בשולחן ערוך (או"ח תקסח,ז) פוסק שסתם אדר הוא אדר שני, ובו יש לנהוג את מנהגי היארצייט. לעומת זאת הרמ"א פוסק לעשות זאת באדר ראשון, ומוסיף שכך המנהג, אף כי יש מחמירים לעשות זאת בשני החדשים.

הגר"א בביאורו כותב שמעיקר הדין שני האדרים נחשבים לחודש אדר, ומוכיח זאת מכמה מקורות, וכותב שאין להשוות את ההלכה בעניין זה לנדרים או שטרות, כי בנדרים ושטרות הגדרת החודש תלויה במה שמקובל בלשון בני אדם, אולם לעניין היארצייט שני האדרים נחשבים לחודש אדר ויש לנהוג בשניהם.

המגן אברהם מסכים שמי שנדר נדר להתענות ביום שמת בו רבו בחודש אדר, כאשר תגיע שנה מעוברת – חייב להתענות בשני האדרים, כי נדר הוא חיוב מן התורה, ומעיקר הדין שני האדרים נחשבים לחודש אדר, אולם לגבי מנהגי היארצייט שהם רק בגדר מנהג, כל אדם חייב לנהוג בהם כפי שעשה בפעם הראשונה שקרה לו מקרה כזה, כי על דעת כן התקבל אצלו המנהג.