מדוע צריך להסב בזמננו?

הרב דב קדרון

פסחים קח ע"א

במשנה נאמר שכאשר אוכלים בליל הסדר צריכים להסב, ומבאר הרמב"ם שכל אדם צריך לדמיין לעצמו כאילו הוא בעצמו היה עבד ויצא לחרות ונפדה ולכן כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות בהסיבה, שהיא דרך חירות.

ב"בירור הלכה" מובאת דעת הראבי"ה שכתב שבזמן הזה שאין רגילות בני חורין להסב – יושב אדם כדרכו בליל הסדר, בלי הסיבה, ומבאר הב"ח שכוונתו היא שאין חיוב להסב בזמן הזה, אבל רשאי כל אחד לעשות זאת, משום שהסיבה בוודאי מורה על דרך חירות. לעומת זאת המהרי"ל מביא דעה שבזמן הזה, שבשאר ימות השנה לא נוהגים להסב – אסור לעשות זאת בליל הסדר, כי לפי מנהגנו אין בזה עניין של דרך חרות אלא אדרבה מי שמיסב דומה לחולה ח"ו.

אולם הדעה שהתקבלה להלכה היא שיש חובה להסב גם בזמן הזה. ב"בירור הלכה" מובא הסבר למחלוקת הזו:

הראבי"ה סובר שתקנת חכמים הייתה לאכול ולשתות דרך חירות, ומכיוון שהסיבה הייתה אז דרך חירות תקנו להסב, אולם בזמן הזה שאין זו דרכם של בני חורין אין עניין בכך. לעומת זאת רוב הראשונים סבורים שתקנת חכמים הייתה לאכול ולשתות דווקא בהסיבה, כי זו הייתה אז דרך חירות, ולמרות שבזמן הזה כבר אין דרכם של מלכים להסב, נשארה החובה להסב כרמז לחירות שהייתה בימים ההם.

להלכה המחבר בשולחן ערוך כותב שצריך להסב, על פי דעת רוב הראשונים, אבל הרמ"א כותב שלכתחילה יש להסב גם בזמן הזה, אבל בדיעבד מי שלא הסב לא צריך לחזור ולאכול בהסיבה, ויוכל לסמוך על הראבי"ה.