הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
פסחים צה ע"ב
חיוב אמירת הלל בפסח
המשנה אומרת שבפסח שאוכלים את הפסח צריך להגיד הלל בפסח ראשון, אך לא בפסח שני.
התלמוד הבבלי בפסחים צה עמוד ב מנמק:
"הראשון טעון הלל באכילתו וכו'. מנא הני מילי? - אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אמר קרא השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, לילה המקודש לחג - טעון הלל, לילה שאין מקודש לחג - אין טעון הלל".
מהו תוקף החיוב לומר הלל בלילה של פסח?
בתלמוד בבלי מסכת ערכין דף י עמוד א נאמר:
"דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (הראשון) של עצרת".
התלמוד ירושלמי במסכת סוכה פרק ד ה מוסיף:
"תני שמונה עשר יום ולילה אחד קורין בהן את ההלל בכל שנה. שמונת ימי החג ושמונת ימי החנוכה וי"ט של עצרת וי"ט הראשון של פסח ולילו".
התלמוד הירושלמי מוסיף שגם הלילה של פסח הוא מהימים שחובה לומר בהם את ההלל.
לפי הירושלמי נראה שהחיוב לומר הלל הוא חלק מדין הלילה, לפי הבבלי נראה שהחיוב לומר הלל הוא חלק מדין חיוב קרבן הפסח ולא דין בלילה.
(בירושלמי בפסחים ה ה מובא שבשעת חצות עם ישראל אמר הלל לאחר שפרעה אמר להם שהם עבדי ה' ולא עבדיו וזה מחזר את העניין שיש דין עצמי בלילה ומה שאומרים שבעת אכילת הקרבן כי השעה שאוכלים את קרבן פסח זה בחצות).
