ביקור ממום אינו מעכב
הרב דב קדרון
פסחים מז ע"ב
בגמרא מוזכרת אפשרות שנלקח מהאחו שה שהוא מוקצה, והוקרב בבית המקדש לקרבן התמיד. רבותינו האחרונים דנים בשאלה איך אפשר להקריב אותו, והרי כלל הוא שכל כבש שמקריבים לקרבן התמיד צריך להיות מבוקר ובדוק שאין בו כל מום ארבעה ימים לפני ההקרבה?
מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סימן קכג) כתב שאצל חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל היה מונח כתב יד של אחד מבעלי התוספות, ובצעירותו הוא ראה שם שמכאן יש ראיה שהביקור ממום ארבעה ימים מראש אינו מעכב.
כך סבר גם הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן סבור בעל שו"ת תורת חסד (ח"א סימן כג) ועוד אחרונים, שלדעת הרמב"ם ביקור ממום ארבעה ימים הוא מצווה לכתחילה, אולם אין זה מעכב את הקרבת הקרבן.
מנהג האשכנזים הוא לומר סליחות לא פחות מארבעה ימים לפני ראש השנה, ועל פי ביאורו של בעל עטרת זקנים (תקפא סק"ח) מנהג זה מבוסס על החובה לבקר את הקרבן לפחות ארבעה ימים לפני הקרבתו, שכן בכל החגים נאמר בתורה: "והקרבתם עולה", ואילו בראש השנה נאמר: "ועשיתם עולה", דהיינו שהאדם יעשה את עצמו כקרבן ויבקר ויתקן את מומיו, כדי שיהיה קרבן תמים. עם זאת מכאן ניתן ללמוד שגם מי שלא עשה זאת לא צריך להתייאש, כי הביקור ממום והבדיקה העצמית, עם כל המעלות החשובות שלהן, אינם מעכבים, ודלתי התשובה לעולם פתוחות, כי תמיד הקב"ה, הרוצה בתשובה, מקבל את השבים אליו.
