סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים – צנון הגינה 

 

"משנה. אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר: אין מדליקין בעטרן, מפני כבוד השבת. וחכמים מתירין בכל השמנים; בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן ובנפט. רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד" (שבת, כד ע"ב).

 

שם עברי: צנון הגינה   שם באנגלית: Radish   שם מדעי: Raphanus sativus

שם נרדף במקורות: פוגלא


נושא מרכזי: הצנון כמקור לשמן


לתאור וזיהוי הצנון ראו במאמר "דהא צנון סופו להקשות".


במשנתנו אנו לומדים על שמן צנונות שלשיטת חכמים ראוי להדלקת נר שבת. שמן זה הופק מזרעי צנון והיה מצוי מאד במצרים כפי שמעידים דברי התוספתא (שבת, ליברמן, פ"ב הל' ג'): "... מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים בלבד מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות וכו'". גם המקורות הקלאסיים מעידים על השימוש בשמן צנונות במצרים. הרודוטוס מתאר את השימוש בשמן זה בתהליך החניטה. פליניוס כתב על העדפת השימוש בשמן צנונות למאור בהיותו הזול ביותר. דיוסקורידס ציין ששמן הצנונות שימש למטרות רפואיות. השמן מתקבל על ידי כבישה קרה של זרעי הצנון. השמן חסר ריח ונספג היטב על ידי העור. מסיבה זו הוא מקובל בשימוש למטרות קוסמטיות, טיפול בשיער ובעור.

בניסוי שערך ז. עמר בהדלקת נר בשמן צנונות נמצא ששמן צנון יכול לשמש להדלקת נר שבת. לניסוי הוא השתמש בנר חרס בנפח 30 סמ"ק ופתילת פשתן. הנר דלק כארבע שעות מהן שלוש בבעירה יפה ואילו בשעה האחרונה היתה הפתילה במצב גחל.

 

     
חלקי הצנון במונחים ביולוגיים  

חלקי הצנון על פי המשנה ופירוש הרמב"ם


 

מקור עיקרי:

ז. עמר וא. שוויקי, "במה מדליקין", אלקנה תשס"ג, עמ' 91-93.

לעיון נוסף:

בפורטל "הדף היומי":
הצנון כסמל ליוקרה - "שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין" (ברכות, נז ע"ב).
מעמדו הרפואי של הצנון – "נראה צנון נראה סם חיים" (עירובין, נו ע"א).
מדוע נבחרה עקירת צנון כסמל לרוב מים? – "כי הוו עקרי פוגלא ממשרא הוה קיימא בירא מליא מיא" (בבא מציעא, פה ע"א).
מדוע נבחר הצנון למבחן הריח? – "ריח צנון אני מריח בגליל" (בבא בתרא, קמו ע"א).
מדוע בחר רבי את עקירת הצנון כרמז לאנטונינוס? - "כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה" (עבודה זרה, י ע"א).
מדוע שונה בליעת האיסור בירקות השונים? – "צנון שחתכו בסכין" (חולין, קיא ע"ב). 

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com 
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר