מי צריך לומר את ההגדה בקול רם?
הרב דב קדרון
פסחים לו ע"א
אמר שמואל: לחם עוני – לחם שעונין עליו דברים הרבה.
רש"י מסביר שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו את ההגדה של פסח.
בעניין אמירת ההגדה של פסח נחלקו רבותינו האחרונים. בעל שולחן ערוך הרב (תעג,כד) כתב שנכון הוא שבעל הבית יאמר את ההגדה ושאר בני הבית ישמעו ממנו, ויצאו ידי חובה מדין "שומע כעונה", כי בכך מקיימים את "ברוב עם הדרת מלך". כך מובא גם בספר מעשה רב (אות קצא) בשם הגר"א, שבעל הבית אומר את ההגדה וכולם שומעים.
אולם יש שהקשו על כך (עיין שו"ת מגדנות אליהו ח"א סימן לז) ממה שכתב הריטב"א (בסדר ההגדה של פסח) שצריך לומר את ההגדה בקול רם בכל כוחו, וכן מסבירים עוד מרבותינו האחרונים (שם משמואל הגדה של פסח) שמכיוון שהמצה נקראת "לחם עוני", ומבאר שמואל שעונים עליו את ההגדה, והרי "ענייה" היא לשון הרמת קול (כמו שמפרש רש"י דברים כו,ה), לכן יש לומר את ההגדה בקול רם. וכתב הבית הלוי (סוף ספר בראשית) שבמה שצריך לומר בקול רם, כגון ברכת כהנים, אי אפשר לצאת ידי חובה מדין שומע כעונה, כי "שומע כעונה" משמעותו היא שהשומע את המילים נחשב כמי שאמר אותן, אך לא קיים בזה את החיוב לומר אותן בקול רם.
משום כך יש נוהגים שכל אחד ואחד אומר את ההגדה בקול רם, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות.
