קבלת דיין פסול / סנהדרין כד ע"א

הרב אביהוד שורץ

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בדף הקודם עמדנו על חקירת יסוד בדין "זה בורר לו אחד": האם ההרכב שנוצר בדרך זו הוא בית דין לכל דבר ועניין, או שמא יש לראותו כגוף של בוררות, שעניינו לפשר בין שני בעלי הדין.

דומה שחקירה זו הולמת גם את המשנה השנייה בפרק:

"אמר לו 'נאמן עלי אבא', 'נאמן עלי אביך', 'נאמנים עלי שלשה רועי בקר' – רבי מאיר אומר: יכול לחזור בו; וחכמים אומרים: אינו יכול לחזור בו".

התנאים חלוקים בדבר האפשרות לחזור מהסכמה כזו, אך נראה שהכול מודים בהלכה עצמה: בעלי הדין יכולים לקבל עליהם לדיין גם מי שפסול לדון על פי דיני התורה. הרשב"א עמד על כך בתשובותיו (ג, תלח), ואף ראה בהלכה זו יסוד עקרוני למנגנון שרווח בתפוצות ישראל מאות בשנים – "תקנות הקהל":

"דכל דבר שבממון יכולים הצבור לקבל על עצמם להחמיר או להקל, שהרי שנינו בפרק זה בורר: אמר לו נאמן עלי אביך, ר' מאיר אומר יכול לחזור בו, וחכמים אומרים אינו יכול... ועד כאן לא פליגי אלא באם יכל לחזור בו אם לא, אבל אם לא חזר בו עד לאחר גמר דין, כולי עלמא מודו דדבריו קיימים. וכל שכן קהל שקבלו ועשו תקנות מה שיראה בעיניהם שהוא מקובל להם, וכל צבור וצבור מקומם כגאונים לכל ישראל".

כאמור, גם בדין זה יש לחקור: האם בעלי הדין הממנים בית דין חריג, שדייניו פסולים לדון, יוצרים בית דין של ממש, או שמא מדובר בגוף בוררות שנועד לפתור את הסכסוך, אך אין לראותו כבית דין?

מי שהעלה את השאלה הזאת באופן ברור ביותר היה הראבי"ה (א, קנא). כידוע, אין אדם יכול להתנות על מה שכתוב בתורה, וכך לדוגמה קובעת הברייתא (קידושין יט ע"ב): "האומר לאשה: 'הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה' – הרי זו מקודשת, ותנאו בטל". לאור הלכה זו שאל רבי אלעזר ברבי יהודה (בעל ספר הרוקח) את הראבי"ה:

"אם מקבל לקרובים או לפסולים, אמאי לא הוה כמתנה על מה שכתוב בתורה?!".

ההנחה העומדת ביסוד הקושיה ברורה: משנתנו עוסקת בבית דין לכל דבר ועניין, ונמצא שבבית הדין יושבים דיינים פסולים, ונעקר דין תורה!

הראבי"ה משווה את הנידון לשאלה אחרת ששאל בעל ספר הרוקח – האם "יכולים בעלי דינים לקבל עליהם לדונם בלילה". מוקד השאלה ברור: בית דין של ממש בוודאי אינו יכול לדון בלילה; אך אם קבלת בעלי הדין יוצרת גוף אחר, שאינו בית דין, הריהו רשאי לדון בלילה, אם הצדדים הסכימו לכך.

כאמור, שתי השאלות המובאות בראבי"ה תלויות באותה חקירה: אם מדובר בבית דין גמור, יש למצוא יישוב כלשהו למשנתנו לעניין ההתנאה על מה שכתוב בתורה, ואין בעלי הדין יכולים לקבל עליהם לדונם בלילה. גוף של בוררות, לעומת זאת, אינו מתעמת עם דין תורה כלשהו.