מה זה "מלחשך"?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין צא ע"א

בגמרא יש מחלוקת בין רב לבין שמואל ורבי יוחנן, ולפני דבריו של רבי יוחנן מופיעה מילה ייחודית שלא נזכרת במקום אחר: "אמר רבי יוחנן מי לחשך...". רש"י כותב שאין לגרוס מילים חסרות משמעות אלה. לעומת זאת תוספות מציעים כמה אפשרויות לפרש זאת, ואחת מהן היא שזו מילה אחת: "מלחשך", שבאה לומר שרבי יוחנן נולד כתוצאה מלחש שלחשו על אזנה של אמו (כפי שמסופר במסכת יומא פב,ב), שהריחה דבר מאכל ביום הכפורים ורצתה מאוד לאכול, ולחשו על אזנה שהיום הוא יום צום וכתוצאה מכך היא נרגעה מרעבונה, וזה היה סימן שהילד שייולד ממנה יהיה אדם גדול ואכן היה זה רבי יוחנן.

אמנם על פירוש זה קשה מדוע דווקא במקום זה מכל המקומות בהם נזכר שמו של רבי יוחנן, נזכר הכינוי הזה שרומז על טהרת אישיותו.

בעל העיטור (תחילת הלכות מילה) מציע שיש כאן מילה אחת "מלחשך", ומילה זו הינה ראשי תיבות, כפי שמופיעים פעמים רבות בש"ס ראשי תיבות שמטרתם להוות סימן לזיכרון. הוא מסביר שמכיוון שישנה סוגיה דומה לסוגיה זו במסכת גיטין (יח,א), שגם בה נחלקו רב ושמואל, ושם נאמר "מתקיף לה רב נתן", ואילו כאן נאמר: "מתקיף לה רב חסדא", לכן ניתן כאן הסימן: "מלחשך", שהוא ראשי תיבות של: "מתקיף לה חסדא שני כלים", כדי שמי שגורס את הגמרא בעל פה לא יתבלבל בין שתי הסוגיות.

על פי פירוש זה, נמצא שראשי תיבות אלו, שהיו ברורים למי שכתבם, נשכחו, וגרמו לבלבול ולשיבוש במהלך הדורות.