במה תלוי חינוך הילדים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין פט ע"א
ב"הלכה ברורה" מובאים פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך על פי דעתו של רבי שמעון שלמרות שאסור לטלטל בשבת חפצים מתוך בית של אדם אחד לחצר ששייכת לאנשים אחרים שלא עירבו ביניהם, או לתוך ביתו של אדם אחר שלא עירב איתו, מכל מקום מותר לטלטל חפצים שהיו מחוץ לבית בכניסת השבת, וההיתר הזה תקף לגבי כל השטחים שמחוץ לבית שמן התורה מוגדרים כרשות היחיד, אפילו אם הם שייכים לאנשים שונים.
ההבדל בין חפצים ששהו בתוך הבית בכניסת השבת, שאותם אסור לטלטל לרשות היחיד של אנשים אחרים, לבין חפצים ששהו מחוץ לבית בכניסת השבת, שאותם מותר לטלטל לרשות היחיד של אחרים, הוא שחפץ ששהה בתוך הבית ניכר יותר השיוך שלו לבעליו, ולכן אם יוציאו לרשות ששייכת לאדם אחר נראה הדבר כמוציא מרשות לרשות, אולם חפץ ששהה מחוץ לבית בכניסת השבת פחות משויך לבעליו, ולכן אין בהוצאתו לרשות של אחרים מראית עין של העברה מרשות לרשות.
ההבדל הזה של השייכות לבית של מה שבפנים וחוסר השייכות של מה שבחוץ, קיים גם בחינוך הילדים. כאשר ילדים מרגישים שייכות לבית הם רוצים להיות בו ונמשכים אליו, וממילא גם מוכנים לקבל את השפעת ההורים עליהם, אולם כאשר ילדים אינם מרגישים שייכות לבית הם נמצאים הרבה מחוץ לבית, ואז מבחינתם אין הבדל בין החצר או הגג של בית הוריהם לבין החצר או הגג של שכניהם, וממילא השפעת הוריהם עליהם קטנה.
