גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף רל"ד מדור "עלי הדף"
מסכת עירובין
דף מג ע"ב

בענין הזכרת אליהו הנביא במוצאי שבתות

אודות ביאת אליהו הנביא בעת הגאולה ידועים דברי הגמרא במכילתין (מג, ב וכן בפסחים יג, א): "כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח", ופירש"י: "מפני הטורח - שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו", ובענין ביאתו ביום השבת עצמו – מבואר בסוגיין שהדבר תלוי במה שנסתפקו בגמרא (מג, א): "בעי רב חנניא, יש תחומין למעלה מעשרה, או אין תחומין למעלה מעשרה", כי אם 'אין תחומין למעלה מעשרה', שפיר יוכל אליהו לבא מלמעלה מעשרה לבשר הגאולה, אכן, אם 'יש תחומין למעלה מעשרה', לא יוכל לבא ביום השבת בגלל איסור תחומין.

על דברי הגמרא הללו מיוסד אחד הטעמים במנהג המובא ב'טור' (או"ח סי' רצה): "ורגילין להזכיר אליהו הנביא, ופירש בעל המנהיג (הל' שבת סי' עא) הטעם, לפי שהוא עתיד לבשר הגאולה, ואיתא בעירובין 'מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים', ועל כן אנו מתפללין כיון שעבר השבת ויכול לבא - שיבא ויבשרנו", וכתב ה'דרישה' (שם): "ואם תאמר הא אמרינן התם, דהיינו טעמא מפני הטורח, ופירש"י שיניחו צרכי שבת ויו"ט וילכו להקביל פניו, ואם כן בשבת דליכא האי טעמא יכול לבא, ואם כן למה אמרינן אליהו דוקא במוצאי שבת. וי"ל הא אמרינן התם דבשבת ויו"ט ספוקי מספקא ליה לתנא, אי יש תחומין למעלה מעשרה ואי אפשר לו לבא, ואי אין תחומין למעלה מעשרה ויכול לבא, ומשום הכי אומרים במוצ"ש אליהו, שאז זמנו לבא בודאי".

בהאי מילתא דנו האחרונים, הלא איבעיא הוא דלא איפשיטא, ותלוי הדבר לכאורה במה שנפסק להלכה בזה, והנה בהא דכתב ה'לבוש' (שם ס"א): "וכשבאין לבית אומרים פיוטין שהוזכר בהן אליהו הנביא, לפי שמקובלין אנו שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים שלא לחללן, וכל שכן בשבת ויו"ט עצמו, כדאיתא בעירובין...", העיר ה'עולת שבת' (שם סק"א): "ובשבת עצמו אע"פ שיכול לבא דהא קי"ל דאין תחומין למעלה מעשרה, מ"מ בשבת אין מתפללין על כך, ובהתחלת השבוע מתפללין על אליהו הנביא שיבא ויבשר. וב'לבוש' כתב שאין אליהו בא בשבת, ולא דק בסוגיא דעירובין עי"ש ודו"ק". קושייתו נסובה על פי הנפסק בשו"ע (או"ח סי' תד): "המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים... הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה בדרבנן, יהיה ספיקו להקל", ותחום אלפיים אמה אינו אלא מדרבנן, ושפיר יש לנקוט לקולא שאין תחומין, ולכאורה אין עיכוב לביאתו בשבת.

וב'אליה זוטא' (שם סק"ו) השיב על דבריו: "והוא לא דק, דמסיק שם דף מ"ג דספוקי מספקא ליה אי יש תחומין למעלה אי לא, וכן מבואר לקמן סימן ת"ד להדיא, ולכך א"א להתפלל שיבא דלמא יש תחומין", וכן העיר ה'מגן אברהם' (שם סק"א): "שאין אליהו בא בערבי שבתות וגם [בשבת] מבעוד יום אם יש תחומין למעלה מי', וא"כ דלמא הלכה יש תחומין ולא יבא בשבת, לכן אומרים במוצ"ש, דלא כ'עולת שבת' דלא דק, ועי' סי' ת"ד דבי"ב מיל קיי"ל לחומרא, ע"ש". ובביאור דבריו כתב ה'מחצית השקל': "ולא קשה מידי, דאנן פסקינן אין תחומין מפני שהוא איבעיא דלא אפשיטא, וכיון דתחומין דרבנן ספיקא דרבנן לקולא, והיינו לדידן דאיכא ספיקא, אבל דלמא לאליהו ליכא ספיקא ופשיט ליה דיש תחומין, ועוד, דחוץ לי"ב מיל הוי דאורייתא לדעת הרמב"ם (הל' שבת פכ"ז ה"ב) ודעימיה, וכהאי גוונא לדידן אזלינן לחומרא דיש תחומין, דהוי ספיקא דאורייתא, ואם כן דלמא אליהו הוא חוץ לי"ב מיל ואינו יכול לבא בשבת". וכעין זה כתב ב'פרי מגדים' (שם): "...די"ב מיל הוה ספק תורה וקיי"ל לחומרא, ומרקיע לארץ מהלך ת"ק שנה (וביאת אליהו הנביא היא מן השמים), ואף חוץ לאלפים שמא הלכה דיש תחומין, ואף דמקילין בספק דרבנן, מכל מקום א"א להתפלל שיבא בשבת".

עוד העירו האחרונים בזה, כי גם במוצאי יו"ט היה ראוי להזכיר אליהו הנביא, כי גם ביו"ט ישנו איסור תחומין (ראה 'פרישה' שם), ובספר 'סדר היום' (סדר ערבית של מוצ"ש) איתא: "וקודם שאומרים ההבדלה נהגו לומר אליהו הנביא ג' פעמים, והטעם, דאיתא בגמ' עירובין 'אין בן דוד בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים', משום שלא להטריח את הבריות שכולם עסוקים בצרכי שבת ובצרכי יו"ט, ואין צריך לומר בשבתות עצמן ובימים טובים שכל העם בנחת ואין לבלבל אותם (ויצויין, שבדבריו מבואר, שהטעם 'מפני הטורח' שייך גם ביום השבת עצמו, שלא יבא אליהו ביום השבת בכדי שלא יתבטלו מעונג שבת, ולפי זה אין הדבר תלוי בנידון דסוגייתנו, ביש תחומין או אין תחומין, ולפ"ז לא קשה כלל ממה שנפסק בשו"ע לקולא, ודו"ק), אבל אחר שעבר השבת הרי הוא זמן שיבוא, ומזכירין אנו אליהו שהוא המבשר שיבוא יום אחד קודם בן דוד, ואנו מתפללים לאלקינו יתברך ויתעלה שישלח אותו במהרה לפדות אותנו מן הגלות הזה עם משיח בן דוד. ואם תאמר, למה אין אנו מזכירין אותו במוצאי יו"ט אחר שהוא זמן שיבוא, דאינו צריך להזכירו כל ימי השבוע אחר שהזכרנו אותו בתחלת השבוע, ומתפללין עליו שיבוא לכל אותו שבוע, ולכן אין צריך להזכיר כי אם פעם אחת בשבוע - בתחלת השבוע". ואמנם כעין זה כתב הב"ח (שם), יעו"ש.

בפמ"ג (שם) העיר כלפי קושיא זו, כי מריש הוא אמינא מדוע אין מזכירים אליהו הנביא במוצאי יו"ט, משום שביו"ט איסור תחומין גם חוץ לי"ב מיל אינו אלא מדרבנן, וספק דרבנן לקולא, ויכול לבוא ביו"ט עצמו, ולכן שפיר אין להזכיר במוצאי יו"ט, כיון דשמענא להא דכתב ה'פרי חדש' (סי' תצה ס"ג) דאנן פסקינן איסור תחומין ביו"ט חוץ לי"ב מיל הוה דין תורה, יצא לנו הדין דאף ביו"ט יש תחומין למעלה מעשרה, דספק תורה לחומרא, וגם ביו"ט לא שייך שיבא אליהו, וחוזרת הקושיא למקומה (עי' שו"ת חת"ס ח"ו סי' צח).