תזמון הבאת דברים טובים / רפי זברגר

עירובין מג ע"א-ע''ב

הקדמה

נעסוק במאמר זה בספקו של רב חנניא:
בעי רב חנניא: יש תחומין למעלה מעשרה, או אין תחומין למעלה מעשרה?
כיוון שדין רשות הרבים וכרמלית הם עד גובה עשרה טפחים, מסתפק רב חנניא, האם גם דין תחומין מוגבל לעשרה טפחים או שמא בוקע ועולה עד לרקיע, כמו דין רשות היחיד? הגמרא מפרטת את הספק:
עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה, לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא, כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה.
אם יש עמוד ועליו פלטה ברוחב ארבעה טפחים על ארבעה, ואדם מהלך עליו – במקרה כזה אין ספק שהאדם אשר הולך על גב המשטח הנ''ל, נחשב כאילו הולך על הקרקע, ואין לצאת מתחום שבת על גביו. הספק הוא כאשר הרוחב של הפלטה על העמוד קטנה מארבעה טפחים על ארבעה טפחים, האם מותר ללכת על גביו מחוץ לתחום שבת (כיוון שלא נוח ללכת עליו, נחשב כאילו הולך באוויר) או שמא אסור ללכת גם על גביו (לא שנא).
אי נמי - דקאזיל בקפיצה.
אפשרות נוספת להעמיד את הספק: כאשר קפץ למעלה מעשרה טפחים – האם חייב כשעושה זאת מחוץ לתחום שבת?
לישנא אחרינא: בספינה מאי?
הסבר שלישי לספק: האם אדם המהלך על גבי ספינה, אשר גובהה מעל עשרה טפחים מחוץ לתחום שבת – האם עובר על איסור תחומין או לא?
 

הנושא

הגמרא מנסה לפשוט את הספק, אנו נעמוד על אחד הניסיונות:
תא שמע: הריני נזיר ביום שבן דוד בא - מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, ואסור לשתות יין כל ימות החול.
אדם הנודר נזירות, ליום שבו המשיח יגיע, קובעת הברייתא כי מותר לו לשתות יין (שאסור לנזיר) בשבתות וימים טובים, כיוון שבימים אלו המשיח לא עתיד להגיע. אבל בימי חול, אסור לו לשתות יין, כיוון שייתכן שהמשיח יגיע באותו יום. 
אי אמרת בשלמא יש תחומין - היינו דבשבתות ובימים טובים מותר, אלא אי אמרת אין תחומין בשבתות ובימים טובים - אמאי מותר?
ומכאן מנסים לפשוט את הספק: אם אמנם יש דין תחומין גם למעלה מעשרה טפחים, ברור מדוע מותר לשתות בשבת, כי אין אפשרות שהמשיח יגיע בשבת (הוא מגיע כמובן מחוץ לתחום שבת). אך אם מותר לצאת חוץ לתחום שבת מעל עשרה טפחים, הרי שיש אפשרות כי המשיח יגיע גם בשבת (יבוא מחוץ לתחום בגובה מעל עשרה טפחים), ומדוע פסקה הברייתא כי הנודר יכול לשתות יין בשבת (אם יבוא בשבת – הרי הוא נזיר ואסור בשתיית יין).
שאני התם, דאמר קרא (מלאכי ג', כ''ג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא והא לא אתא אליהו מאתמול!
מתרצת הגמרא ואומרת כי מסיבה אחרת אנו לא מצפים לבואו של המשיח בשבת. וזאת כיוון שלפי הפסוק במלאכי, אליהו הנביא עתיד להתגלות לפני בוא המשיח. ומכיוון שביום שישי לא התגלה אליהו – גם המשיח לא יגיע בשבת.
אי הכי – בחול, כל יומא ויומא נמי לישתרי, דהא לא אתא אליהו מאתמול?
מקשה הגמרא מייד ''קושיא מתבקשת'': אם זו הסיבה להיתר שתיית יין בשבת, לכאורה צריך להתיר לשתות יין גם ביום חול. שהרי תמיד תהיה התראה יום לפני בבואו של אליהו. ואם לא בא – הרי גם המשיח לא יבוא, וצריך להיות מותר לשתות יין? 
אלא אמרינן - לבית דין הגדול אתא.
מתרצת הגמרא, כי אליהו יגיע לבית הדין הגדול בירושלים. וייתכן שהוא הגיע לשם, אך הנודר טרם שמע על כך, ולכן ייתכן כי המשיח יגיע בכל יום חול, וזאת הסיבה לאיסור שתיית היין. 
הכא נמי לימא: לבית דין הגדול אתא?
מיד מקשה הגמרא: אם כן, אותה סיבה יכולה להיות בשבת: ייתכן כי המשיח הגיע ביום שיש לבית הדין הגדול, והנודר טרם שמע על כך, והמשיח יגיע בשבת קודש. אם כן, צריך לאסור לשתות יין גם בשבת!
כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא, לא בערבי שבתות, ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח.
מיישבת הגמרא ואומרת, כי מובטח לנו כי המשיח לא יגיע בערבי שבתות, ובערבי ימים טובים. לכן, אין חשש שהמשיח יגיע בשבת, ומותר לו לשתות יין בשבת קודש. 
 

מהו המסר

''ההבטחה'' של חכמים, כי אליהו לא יגיע בערבי שבתות וערבי ימים טובים, מלמדת אותנו פרק בחיים.
לכאורה, אין דבר משמח יותר מבואו של אליהו, המסמל את בואו של המשיח מיד לאחר מכן. בכל אופן, אליהו לא יגיע בערבי שבתות וחגים. הוא ''מודע'' ללחצים הקיימים בבתים של כולם בזמנים אלו. כולם עסוקים בצרכי שבת: מנקים, מבשלים, מכינים שעון שבת ועוד ועוד. לכן אליהו "יתחשב ולא יפריע'' לכולם בעבודתם.
גם בשורה טובה ודברים טובים צריכים תזמון טוב. לא לחשוב שהוא ירצה לקבל זאת בכל מקרה, ולכן יהיה רגוע בעת קבלת הבשורה. כאשר אדם עסוק ולחוץ – יש לתת לו לסיים את משימותיו, ורק לאחר מכן להביא בפניו דברים אחרים, הגם שהינם טובים ומשמחים מאוד.
כך גם בתוך הבית. לפעמים הורים רוצים לעשות טוב לילדיהם ולהביא להם מתנות אשר ישמחו אותם. יש לשים לה היטב לתזמון נתינת המתנות. לא בעת משחק, לא בזמן עיסוק אחר, אלא כאשר יהיו ''פנויים'' לקבל דברים חדשים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]